לפני כעשור, נחשפה תרמית מעניינת בתחום הפשיעה החברתית.
אל אחד מאילי ההון של ישראל, המתגורר באזור המרכז, הגיעו שני אנשי עסקים כשבידיהם עסקה כדאית ומשתלמת במיוחד. הם הציעו לבעל הממון השקעה חסרת תקדים שיכולה להניב רווח מידי של מאות אלפים, עם סיכון מינימלי.
לצורך העניין נקבעה פגישה דיסקרטית באחת הסוויטות המפוארות בבית מלון ידוע בתל אביב.
משנפגשו שלושתם בחשאי, הוצעה העסקה הבאה: ברשותם של האנשים מזוודת ‘טרול’ גדולה המכילה סכום של לא פחות מ-800 אלף שקלים במזומן. אלא שבעיה קטנה אופפת את מזוודת הקסמים.
מדובר בשטרות מזויפים, אך ברמה הגבוהה ביותר.
הם מוכנים להפטר ממנה תמורת מאה אלף שקלים במזומן.
ההצעה הייתה פשוטה: היות והגביר העומד מולם היה ידוע כסוחר המסתובב תדיר עם מזומנים רבים עליו, הרי שתוספת של 800 אלף שקלים לניירות הקיימים אצלו ממילא, לא תחשיד אף גורם. ואילו הם, המוגדרים כאנשי עסקים ‘לבנים’ יותר, לא יכולים להמציא פתאום סכום גדול כל כך ללא הבהרה בנקאית נדרשת, שאותה כמובן יהיה להם קשה מאד להשיג.
משכך ‘החלפת’ הכסף המזויף בסכום קטן יותר ולבן הרבה יותר, הייתה נראית אידיאלית לחלוטין.
איש העסקים הסתכל עליהם במבט תמה לחלוטין. עיניו נפתחו בתדהמה וניכר היה שאין לו מושג מדוע חשבו שני האנשים העומדים מולו כי הוא יסכים לעסקת תרמית שכזו.
האנשים, מסתבר, היו מוכנים לרגע הזה בדיוק, והציעו לו הצעה שלא יוכל לסרב לה.
הם ימתינו לו בחדר לשעה הקרובה, והוא רשאי בזמן הזה לבחור איזה סכום שירצה ואילו שטרות שיחפוץ, להיכנס איתם לבנק הקרוב או לחלפן כספים שעליו הוא סומך, ורק לאחר הגושפנקה שיקבל, אם יקבל, על אמינות השטרות, תצא העסקה לדרך.
להצעה כזאת לא יכל האיש לסרב והוא יצא עם השטרות שבחר למבחן האמינות.
מסתבר שרמת הזיוף הייתה מוצלחת בכל קנה מידה. לא הפקיד בבנק, לא המכשיר המיוחד לבדיקת שטרות מזויפים הנמצא אצל חלפני הכספים, ולא הטוש המיוחד ב’סופר’ – שום אמצעי מכני או אנושי, לא זיהה את השטרות כמזויפים.
לא הייתה סיבה הנראית לעין, לבטל עסקה משתלמת שכזו.
במעמד שלושתם נחתמה העסקה. מזוודת הטרול הועברה לאיל ההון, ומאה אלף שקלים במזומן עברו לידיהם של אנשי העסקים.
•
מטבע הדברים, ומחמת הזהירות הנדרשת בעסקאות מפוקפקות שכאלו, יצאו השלשה מהחדר בנפרד. תחילה יצאו השניים, ורק לאחר כמחצית השעה יצא העשיר מהחדר, כשהמזוודה היקרה נגררת אחריו בקול דממה דקה.
והנה, אך יצא האיש עם רכבו מחניית המלון, ושני אורות כחולים מרצדים מול עיניו. ניידת משטרה חיכתה לו בתחילת הרחוב וסימנה לו לעצור.
לחרדתו של האיש לא היה גבול. פחד עצום מילא את ליבו ויראה אימתנית לפתה את גרונו. הוא פחד וחשש, ובהחלט היה לו ממה.
השוטרים חמורי הסבר, הוציאוהו החוצה וביקשו לעשות בדיקה בתכולת הרכב. תוך דקה נמצאה המזוודה, והאשמה נחתה על פניו. הובהר לו כי הוא עצור כעת על סחר בשטרות מזויפים. נשימתו של האיש נעתקה ושום מילה לא יצאה מפיו. הוא רצה להסביר, לומר משהו ולהגן על עצמו, אבל פיו לא נשמע לו, ומהפחד בגדו בו מיתרי הקול.
המזוודה עמוסת הראיות, הועמסה על ניידת המשטרה שיצאה מהמקום בקול שעטה אדירה, מותירה אותו המום ואזוק על הכביש.
תוך דקות בודדות, החל האיש להבין כי משהו אינו כשורה.
הוא המתין עוד כמחצית השעה על עומדו, עד שהבין כי כנראה נפל תרמית לזוג נוכלים חדש.
בכוחות לא לו, חייג האיש למכריו שהגיעו בבהילות למקום, התירו אותו מאסוריו והשיבו אותו לביתו, שפל ערום וכמעט חסר כל.
•
בחקירת המשטרה התברר כי כל הסיפור מתחילתו ועד סופו היה לא יותר מאשר תרמית אחת חכמה ואיומה.
מסתבר כי השטרות לא היו מזויפים כלל ועיקר, ולכן לא זוהו בבנק ככאלו. הנוכלים הציגו מצג שווא על מנת שביטחונו של האיש יתערער בשעת השוד הגדול שיבוצע לאחר מכן כשהתחזו לשוטרים.
•
משהו אחד, ניתן ללמוד מהשודדים המתוחכמים.
מדוע לא עמד האיש על שלו בעת המעצר הראשוני מול השוטרים? הרי היו לו הוכחות רבות המעידות על הכסף ככזה שלא ניתן להוכיח את זיופו. מדוע עמד, אם כן, האיש, בחרדה גדולה ואיומה?
התשובה פשוטה: האיש לא האמין בעצמו. יתרה מזאת, הוא האמין וחשב אחרת.
בתוך תוכו הוא חשב כי הכסף מזויף ולכן לא יכל לעמוד ולסנגר עליו מתוך נפשו הפנימית.
זאת כל התורה, אם כן, על רגל אחת.
•
לעיתים, ברגעי לחץ, ברגעי משבר, אנחנו נותנים לרגשות הכבדים לקחת אותנו אליהם ולתעתע בנו. הם עושים בנו כרצונם. ואנו, אין לנו את המילים הנכונות והאמתיות להרגיע אותם, את הרגשות, ולצאת מפניהם.
אנו עומדים מולם יראים וחרדים, מחכים שיחלוף הגל מאליו, ויחזיר לנו את השפיות שמחייה אותנו ומותירה אותנו איתנים.
אבל אם נבנה את האמון הזה בעצמינו, ניצור אותו כדבר אמיתי וחי, לא כתחושת זיוף חלילה – אלא נאמין בעצמינו באמת ובתמים, נאמין כי אנחנו חזקים, אנחנו יכולים, ואנחנו מוצלחים על אמת – אזי, ברגעים השחורים האלו, כשיבואו שוטרי הנפש השחורים וינסו לקחת אותנו איתם למחזות אפלים ונגועים, נעמוד איתנים מולם ונשכנע אותם בצדקת דרכינו.
עשו טובה לעצמכם, האמינו בעצמכם.
• מנחם מן הוא סופר ופובליציסט חרדי: [email protected]