מה כבר נשאר לאכול חוץ מעוף מכובס?

מכירים את המחקרים האלה, שבכל יום מתחדשים ומחדשים ולא נותנים מקום לאכול בשקט?

אז מחקר חדש קובע שחימום יתר של מזון מהחי עלול לגרום לאלצהיימר.

אם לא הבנתם, אז תדעו שאם פעם ידעתם שלא כדאי לכם לטגן את המזון בשמן, מהיום לא כדאי לכם גם לצלות אותו, ואפילו לא לאפות אותו.

מעכשיו, כך מתברר ממחקרים מהימנים, מחלות עלולות להתנפל עלינו גם אם צולים את המזון שאותו אוכלים וגם אם אופים אותו בתנור, שעד היום חשבנו שהוא, כלומר התנור, עומד כנגד כל המלעיזים.

בעצם, לא נותר לנו לאכול שום דבר. כל דבר שאנחנו מעזים להכניס לפינו, מיד רודפים אחרינו עם מקלות ומערוכים.

לפעמים נדמה לי שאנחנו כלי שרת בידי עורכי המחקרים. הם חייבים להוכיח שהם עורכים מחקר חדש, שהלא לשם כך שכרו את שרותיהם, אנחנו קונים את דבריהם, כי זה מה שמוכרים לנו.

לאחר עשר שנים, במקרה הטוב, מגלים מתוך מחקר אחר, שכדאי לאכול כל יום ביצה, שהיא דווקא כן מספקת כמות גבוהה של חומרים תזונתיים; אחר כך אנחנו מגלים שאבוקדו לא בדיוק מפריע לכולסטרול אלא דווקא תורם להורדת הכולסטרול הרע, מאזן את לחץ הדם ואפילו טוב לדיאטה; ושהבננה שפעם הייתה נחשבת לאפסונית מבחינה תזונתית, פתאום היא מלכה. אפשר לאכול ממנה כמה שרק תרצו, היא לא תגרום לכם לעצירות, לא תשמין מדי, היא תאזן לכם את רמת הסוכר, תעזור לגופכם במניעת מחלת הסרטן – ובכלל  תעשה עוד הרבה מאוד דברים טובים.

אבל מי מסוגל להכניס לפיו את האבוקדו בעוד הוא מושמץ? מי מסוגל לאכול ביצה ביום, בעוד היא מותקפת? מי מסוגל להכניס בננה לפיו, כאשר מחקרים טוענים שהיא רק משמינה – ומלבד זאת לא מסייעת בכלום?

אז גם בעקבות המחקר החדש, אני אומרת לעצמי: טוב, נו, מילא, אוכל מהיום רק עוף מבושל במרק, מה כבר יכול להיות?

אבל אז אני נזכרת בשכנתי היקרה, אישה נהדרת, שבגיל 65 לקתה באלצהיימר ובגיל 70 נפטרה, והיא, מסכנה, לא הכניסה לפיה שום עוף בתנור או על הגריל או מטוגן או מתובל. אכלה בסך הכול עוף מכובס, מבושל בתוך מרק העוף – וגם זה בקושי.

וכשאני נזכרת בה, אני מתיישבת ליד שולחן האוכל שלי ובצלחת שמולי עוף צלוי, כפי שתמיד אהבתי, תפוח אדמה לוהט וצלוי מהתנור. ונכון, גם צרור ירקות ירוקים בשביל להצדיק בכל אופן את קיומם של המחקרים.

• לתגובות ולטורים נוספים של מנוחה  פוקס – לחצו כאן.