בסוף השבוע האחרון פרסם ‘ידיעות אחרונות’ – תחת הכותרת ‘משאית אחת תפנה זבל לכמה רשויות’ – כי שר הפנים אריה דרעי פועל לאחד שירותים של רשויות במספר ערים, במסגרת ‘אשכולות’, במטרה לחסוך עלויות ומשאבים ולייעל את השירותים. זאת, לדברי עיתונאי ‘ידיעות’ עופר פטרסבורג באמצעות איחוד אגפים בערים השונות.
כך, למשל, צפוי אגף התברואה באזור אחד, לספק שירותים עבור מספר רשויות סמוכות.
בעקבות היוזמה, שיח”צניו הגדירו “רעיון מבריק”, יצא חרדים10 לבדוק האם התכנית ישימה ומה דעתם של מנהלי ומחזיקי אגפי שפ”ע, אותם בחרנו כדוגמא.
מתברר, כי דווקא מנהלי האגפים סבורים כי תוכנית זו נועדה לכישלון, וכי על המצב להימשך כפי שנהוג כיום.
ראשון הדוברים היה שמעון גולדברג, מחזיק תיק שפ”ע בעיריית בית שמש, שהסביר את החיסרון: “היוזמה הזאת למעשה היא חלק מהשאלה שעולה כל העת – מדוע צריך שלטון מקומי, אם יש שלטון ארצי? לכולם ברור כי משרד החינוך, לא יכול להוות תחליף לאגף החינוך העירוני, וכך צריך להבין כי אי אפשר לקחת אגפים בערים השונות ולאחדם לרשות אחת, היות ולכל אחת צרכים אחרים משל חברתה”.
גולדברג, אף מתריע, כי עלול להיגרם מכך עיוות חלוקת המשאבים בין הרשויות. “קחו למשל את כביש 38 לבית שמש שכעת מתבצעים בו עבודות להרחבתו והפיכתו לדו מסלולי. עלות הכביש היא כשני מיליארד קלים ורובם מגיעים מכספי הפיתוח של עיריית בית שמש. למרות כל זאת, בעוד כל הישובים הסמוכים זוכים לבניית והקמת מחלפים בכניסה אליהם, דווקא בית שמש לא זוכה להקמת מחלף שכזה ותושביה יאלצו להמשיך ולהתעכב בכניסה לעיר מידי יום, בניגוד ליישובים הסמוכים שמפרישים רק סכום מועט”.
דוגמא נוספת אותה מונה גולדברג, היא רשות הניקוז האזורית, זו האחראית על הניקוז בסביבת הנחלים באזור, לצד פעולות ניקוז נוספות בכבישים הראשיים המובילים אל היישובים. “ברשות הזאת ששואבת המון כסף, יושבים מנהלים, מנכ”לים ופקידים אחרים ומחלקים את הכסף כראות עיניהם. אני יכול לומר, שמאז שהעיר בית שמש הצטרפה לרשות, כמעט ולא קיבלנו כל תמורה לכך”.
גולדברג, המשמש כיו”ר ועדת המכרזים העירונית מבהיר, כי לצד דבריו אכן מתקיים שת”פ בין עיריות שונות באמצעות מכרזים ושיתופי פעולה נוספים, אך אין מקום לפרק את האגפים הקיימים או לאחדם. “בלתי אפשרי ובלתי ישים לקיים החלטה שכזאת”, הוא קובע.
צילום:GILI YAARI /FLASH90
גם זאב גולדנברג, מנהל אגף שפ”ע בעיר ירושלים, לא מצליח להבין מה היא התועלת ביוזמה. “אני לא רואה כאן בשורה גדולה”, הוא אומר לחרדים10. “אולי יהיה כאן חיסכון קטן של כמה עובדים, אבל בשורה גדולה אין כאן”.
גולדנברג, העומד ברשות אגף השפ”ע הגדול בישראל והמורכב בישראל, מוסיף ומבהיר: “בירושלים, חילקנו את העיר לשבעה רובעים, כשבכל אחד מהרובעים יש איש קשר שהתושבים יכולים לפנות אליו ולהשמיע את תלונותיהם בעת הצורך. אחרי שתבוצע היוזמה המדוברת, יהיו ישובים שלתושביהם לא יהיה אפילו היכן להשמיע את הטענות. גם לבוא לראש העיר בתלונות, הם לא יוכלו, כיוון שזה לא בידיים שלו אלא של רשות חיצונית ובכך למעשה, הם מאבדים את השלטון המוניציפאלי שלהם”.
גם בעיר החרדית ביתר עלית לא אהבו את היוזמה.
“בסופו של דבר, טובת התושבים היא זו שצריכה לעמוד מול עיניהם של מובילי היוזמה”, אומר יוסי יונה מנהל מחלקת שפ”ע בעיר התורה שבהרי יהודה. “ייתכן, שאכן יחסכו כסף ועשרות יישלחו לביתם”, הוא מודה – אך מסתייג: “אבל מי שיינזק מכך אלו הם התושבים. מדובר בתכנית שאינה ישימה ותפגע באזרח הקטן ולכן לפעמים, עדיף להוציא עוד קצת כסף ולתת את השירות המקצועי, מאשר לחסוך ולהוביל לפגיעה בתושבים”.
יונה, מבהיר, כי לא שמע על היוזמה, ופרטיה אינם מונחים בפניו, אך את הדברים השמיע ביחס לפרסום ב’ידיעות אחרונות’.
“יכול להועיל לרשויות החלשות”
בכל זאת, למרות הדברים שאמרו מנהלי האגפים בערים השונות, הצלחנו למצוא אחד שיסכים לברך על קידום היוזמה.
“זהו מהלך שיכול להועיל לרשויות החלשות”, מברך מנהל אגף שפ”ע באלעד, איזק לוי, על יוזמת השר דרעי, אך ממהר להבהיר כי דווקא בעירו התכנית לא תעבוד: “באלעד, זה לא ישתלם מבחינה כלכלית. אנחנו סובלים ממצוקה חמורה של כח אדם ועושים זאת באמצעות עובדים בודדים. אם אכן, זה יצא מידי העירייה, יצטרכו להוסיף כסף רב בכדי לממן את כח האדם הנדרש לעיר כמו אלעד, עם מאפייניה המורכבים”, הוא טוען.
יוזמת השר צפויה להיתקל בהמשך הדרך בהתנגדויות לא מעטות. מלבד מנהלי האגפים שישמיעו את מחאתם, גם המרכז השלטון המקומי צפוי להתנגד.
“על פי החוק, לשר הפנים אין סמכות לאחד אגפים של ערים וליצור אשכולות. זה נתון לשיקול דעתם של ראשי הרשויות”, אומרים במרכז השלטון מקומי לחרדים10.
תגובת השלטון המקומי מצטרפת לתגובת גורמים נוספים, המתנגדים ליוזמה וטוענים, כי ישנן רשויות שאכן תוכנית שכזאת יכולה להיטיב עימם, כגון רשויות מוחלשות, אולם ישנן רשויות שעבורם התכנית הזאת רעה ומשכך, לדעתם, ההחלטה אמורה להינתן בידי ראשי הערים ולא בידי שר הפנים.