במחקר ראשון מסוגו שערכה מוריה מסלטי, סטודנטית במחלקה ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, כחלק מלימודי התואר השני – אשר פורסם לראשונה על ידי חנן גרינווד באתר nrg – היא בחנה את הטענות של חרדים, לפיהן הם עדיין סובלים מדעות קדומות ומחוסר רצון של המעסיקים לשלבם במקצועות השונים.
לפי הטענות הרווחות במגזר, התעלמות מקורות חיים שמשגרים חרדים המעוניינים להשתלב בעבודה, היא עניין שבשגרה.
בהתבסס על בדיקה מדגמית של ענפי הבנקאות והמכירות, מצאה מסלטי כי כי אכן ישנה אפליה קשה בעת בחינה של קורות חיים. למעשה, אם אדם נמה על הציבור החרדי – כך היא גילתה – הרי שבמקרים מסוימים הסיכוי שלו לקבל ריאיון עבודה, לא כל שכן את העבודה עצמה, נמוך בעשרות אחוזים ממקבילו החילוני.
איך זה נבדק?
במסגרת עבודת התזה שלחה מסלטי בסך הכל 400 קורות חיים של חילונים וחרדים למקומות עבודה שונים, באמצעות אתרי חיפוש העבודות הגדולים בישראל, ביניהם Alljobs, JobMaster ועוד.
על מנת לבחון את הטענות, היא שלחה 200 טפסים של חילונים וחרדים בעלי תואר אקדמי, המבקשים להתקבל למשרת בנקאות – טלרים, כלכלנים, פקידי הנהלת חשבונות ועוד, בעוד 200 טפסים של מועמדים משני המגזרים, שאינם בעלי תואר אקדמי, המעוניינים להתקבל לעבודה בתחום המכירות, נשלחו למשרות בתחומים כלליים יחסית – אנשי מכירות פרונטליים, טלפוניים וטלמרקטינג.
שני מועמדים הפיקטיביים שיצרה – גיא וייס ומנחם שטרן – שלחו קורות חיים לבתי העסק, כשבמסמך רוב הנתונים זהים כדי למנוע הפרעה לממצאים: שניהם אשכנזים, שניהם לא ביצעו שירות צבאי אלא שירות לאומי, ושניהם בעלי ניסיון זהה – אם במכירות או בבנקאות.
שני המועמדים בעלי התואר האקדמי מחזיקים בבגרות מלאה עם תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן.
שני המועמדים למשרת מכירות הינם בעלי ניסיון במכירות, ה”חרדי” במסגרת מאפיה ונציג מכירות בתחום הרכב, ו”החילוני” כמוכר ברשת האופנה FOX וכנציג מכירות של ביטוח ישיר.
התשובות, כך עולה מהמחקר, היו חד משמעיות: מתוך 100 קורות חיים ששלח איש המכירות החילוני הוא קיבל 41 זימונים לראיונות, זאת לעומת איש המכירות החרדי שקיבל 20 זימונים לראיונות בלבד.
במקרה של בעלי התואר האקדמי הפער הצטמצם אומנם, אך עדיין קיים בבירור: החילוני קיבל 37 זימונים לראיונות לעומת החרדי שקיבל 23 בלבד.
צילום:פלאש90
כך יצא שמתוך 200 קורות חיים שנשלחו זומן המועמד החילוני ל-78 ראיונות והמועמד החרדי זומן ל-43 בלבד, פער של עשרות אחוזים המתבססים ככל הנראה כמעט ורק על זהותו המגזרית של המבקש להתקבל לעבודה.
דעות קדומות או מסיבות רציונליות?
“קיימת אפליה. לא ברור אם זה בגלל דעות קדומות או מסיבות רציונליות – חוסר ניסיון, העובדה שחרדים לא למדו בתיכון וכדומה, זאת למרות שבקורות החיים כתוב בבירור שיש לבעל התואר האקדמי תעודת בגרות מלאה. ככל הנראה האפליה קיימת גם בגלל דעות קדומות. יש פער והוא בהחלט משמעותי”, מסכמת מסלטי.
גרינווד מציין, עם זאת, כי ענפי התעסוקה שהשתתפו במחקר אינם מעידים בהכרח על שוק העבודה בכללותו. “בענפי עבודה אחרים מצבם של המועמדים החרדים שונה”.
בענף ההייטק לדוגמא, מציינת מסלטי במחקרה, חברות רבות פותחות את שעריהן למגזר החרדי ונפתחות תכניות מיוחדות עבור עובדים חרדים. “במידה ומחקר זה היה בוחן משרות אחרות יתכן ותוצאותיו היו שונות בתכלית”, היא כותבת.