לקחתי לי חודש של פסק זמן מהחיים כדי לנסוע אל ארץ אחרת, אל זמן אחר, אל חיים של אורחת, של תיירת, של סבתא ומיילדת במשרה מלאה. אם שאלתן, ליולדת ולילד שלום, ברוך ה’.
אבל איש אינו יכול לקחת פסק זמן מפרשה כלשהי מפרשיות השבוע. הפרשה שחלפה וזו שכבר תגיע, חיות בתוכנו כל הזמן. אגב, זה מה שבעבורי הוא “לחיות עם הזמן”. לא משנה באיזה מקום אני נמצאת, גם כאשר אני בתפוח הגדול, אני ממשיכה לחיות עם הזמן – עם התורה.
בתפוח הגדול, בניו-יורק אני גם מרשה לעצמי לקחת ליד ‘ידיעות אחרונות’. משהו שבחיים לא אעשה בארץ. בידיעות של ניו-יורק, בעמוד שלוש, תמיד אפגוש פנינים משיחות הרבי נשיא דורנו. בכל פעם שאני בעיר הגדולה, אני מגלה שוב ושוב שענייני ביבי ונוני יכולים לעטוף במקרה הטוב את הדגים של יום האתמול, אבל עניינם של שמות בני ישראל היורדים מצריימה רלוונטיים ומדויקים תמיד.
לגלות בעיתון שהשבעת הנשיא החדש נופלת יום אחרי ברית המילה של נכדי החדש בעל האזרחות האמריקאית, אך הרבה יותר מכך, שיום הברית שלו נופל ביום ההילולה של הנשר הגדול, מורנו הרמב”ם, ולהיזכר שוב באמרה המפורסמת “ממשה עד משה לא קם כמשה”.
מהי באמת תמצית ומהות הקיום שלנו? מה הן חדשות בעולמנו הצר לעומת המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית?
חשבתי על זה שעה שבחדשות דיווחו על פטירתו של הזמר מאיר בנאי ונזכרתי בתהליך התשובה של משפחת בנאי ושל משפחת הזמר העברי. אביב גפן אוטוטו מניח תפילין ואורנה בנאי כבר רואה את האור. התבוננתי שוב במושג הזה שנקרא “חזרה בתשובה”, וכמו תמיד מצאתי את עצמי אחוזת התפעלות, הערכה והערצה לאנשים האלה שעושים את כל הדרך לאבינו שבשמיים.
מה שהזכיר לי את הסיפור הבא: ראש ישיבה ידוע לבעלי תשובה שמפאת כבודו לא אזכיר את שמו, הגיע אל הרבי כדי לקבל ברכה. כאשר הציג את עצמו אמר: “אני ראש ישיבה לבעלי תשובה”. שאל אותו הרבי: “אתה בעל תשובה?”.
אותו רב גדול ומכובד חשב שהרבי, מפאת גילו, לא שמע היטב וחזר שוב על דבריו “אני ראש ישיבה לבעלי תשובה”. הרבי שוב שאל: “כבודו, בעל תשובה?”. מיהר הלה לתקן שוב ולהבהיר: “לא, רבי, אני לא בעל תשובה”. נענה הרבי בחיוך ואמר: “נו, אז אולי הגיע הזמן להתחיל…”.
בעל תשובה הוא מישהו שהייתה לו נגיעה ברע והצליח לצאת ממנו. בעל תשובה הוא אחד שהעלה את הרע למדרגה של קדושה. אם אני מבשלת טוב עלי להעלות את כוח הבישול לקדושה. אם את מוכשרת בדיבור, עלייך להעלות את כוח הדיבור לקדושה ולהשיבו לקב”ה. אם אתה יודע לנגן טוב או לשיר יפה, זה הזמן להעלות את כוח הניגון שלך ולהשיבו לבורא על ידי שימוש בו לקדושה.
בעל התשובה הוא זה שלקח את הרע אליו נפל כמנוף באמצעותו התעלה מעלה. להשתמש בעולם, בגבולות, במֵצָרִים, ברוע, בקושי וממנו לצאת אל הגאולה – יציאת מצרים, זו ירידה שבכוחה עלייה. כמו הירידה למצרים שהייתה זו שאחריה בא מתן תורה ושינה את מהות העולם.
ההוראה “להביא לימות המשיח” כפי שמופיעה בשירו של מאיר בנאי ז”ל הזכירה את הידיעה שאפשר לצאת מהגלות ולהטביע את המצרים בים. אפשר להפוך את קשיי הגלות למנוף לגאולה וזה מה שנותן לנו תקווה ואמונה.
כי בלעדיהן אי אפשר. כאשר עוברים על הפיד ברשתות החברתיות המלא בשחיתות, הון-שלטון, תככנות, רוע, שקרים, קושי ומצרים בלי סוף, אי אפשר לחיות את היום בלי אותן אחיות: אמונה ותקווה.
עצה קטנה ממני: אמרו שלום לחומש בראשית עם סיפורי החיים, העימותים והקונפליקטים והמרגשים שהיו לנו. אמרו חזק חזק ונתחזק, ועברו יחד עמי אל ספר שמות, הספר בו מתחיל תהליך הגאולה שיסתיים בהתגלות משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
• מירי שניאורסון – מנחה, מרצה, ושליחה בתקשורת. להזמנת הרצאה השאירו פרטים: lp.770marketing.com/miri_shneorson