משרד התחבורה קיבל החלטה להעלות את הקנסות המושתים על נהגים באחוזים לא מבוטלים. כך, למשל, הודיע שר התחבורה, ישראל כץ, כי הקנס על נהיגה במהירות מופרזת יועלה ל-1500 שקלים.
לדברי עו”ד עופר חורש, העוסק בדיני תעבורה – מדובר בחטא על פשע. “נהגי ישראל הפכו לארנק של הממשלה. חסר תקציב? בואו נטיל קנסות – ונעלה אותם עוד ועוד ועוד…”, אומר עו”ד חורש.
“העלאת הקנסות היא הוספת חטא על פשע”, טוען עו”ד חורש. “זהו המשך המגמה בה הוצבו מצלמות המהירות בכבישי ישראל – שעיקר תפקידן, היה ועודנו – לקנוס את הציבור ולשלשל מס חדש לקופת האוצר, וכך קבע גם מבקר המדינה בדו”ח שלו מ-2015”.
לדברי עו”ד חורש, נראה כי משרד התחבורה פועל שוב ושוב על מנת להפוך נהגים נורמטיביים לעבריינים.
כך למשל, הורדו באורח פלא, המהירויות המקסימליות המותרות בכבישים ובצמתים בהם הוצבו מצלמות – וכן הורדה המהירות שממנה מתחילות המצלמות לפעול ולהנפיק דוחות.
“על המחוקק לתת את דעתו, ולמנוע את המשך סחיטת נהגי ישראל, כי אם הדבר לא יעשה, והמגמה של השתת מסים חדשים על הנהגים השכם וערב תמשיך – עלולה לצמוח תנועת מרי אזרחי של נהגים שמחירה למדינה יעלה עשרות מונים”, מזהיר עו”ד חורש.
לדברי עו”ד חורש, השתת קנסות על ציבור הנהגים איננה תופעה חדשה. בשנת 2015 הוציא מבקר המדינה דו״ח נגד משטרת ישראל לפיו 60% מהדוחות הניתנים לנהגים במצלמות המהירות החדשות הן על עברות של ברירת משפט נמוכה – כלומר עבירות קלות, הנושאות קנס בלבד של 250 שקל (כיום), ללא ניקוד וללא ברירת משפט.
“מכך ניתן ללמוד שעיקר תפקידן של המצלמות איננה להוריד נהגים המסכנים את הציבור מהכביש – אלא פעולה פשוטה של גביית מס נוסף מהציבור”, טוען עו”ד חורש.
מדוע פעולות משרד התחבורה רעות? לכאורה הפעלת המצלמות חיובית, ודואגת להרתיע נהגים מלנהוג בפראות, תוך הרחקת נהגים עבריינים מכבישי ישראל – אך לדברי עו”ד חורש התמונה האמתית רחוקה אלפי מילין מהמטרות המוצהרות של החוק.
עו”ד חורש תוהה מדוע מצלמות המהירות מכוונות ל-15 קמ”ש מעל המהירות המותרת בכביש? ”האם נהג הנוסע במהירות של 85 קמ”ש במקום 70 קמ”ש – מהווה סכנה לציבור? התשובה היא חד משמעית – לא!” טוען עו”ד חורש, ומוסיף: “גרוע מכך – משרד התחבורה לא דאג רק להצבת המצלמות, אלא גם הורדת המהירות המותרת בקטעי הכביש בהן הן מוצבות – וכל מטרתן של פעולות אלה היא להכשיל את הנהגים ולגבות מהם קנסות גבוהים”.
רוצים דוגמאות?
קיימים לא מעט כבישים בעלי ארבעה נתיבים – עם גדר הפרדה בטיחותית – כמו כביש 44 (קילומטר 39) שם המהירות האכיפה הוגבלה על ידי תמרור ל- 70 קמ”ש.
“ראשית נשאל – מי נתן את היתר וקבע שהמהירות בקטע כביש זה כה נמוכה?” תוהה עו”ד חורש. “הרי לא יעלה על הדעת שכביש רב מסלולי ובטוח, שלא חוצה אזור מגורים, בעל גדר הפרדה עם 4 נתיבים – כביש המאפשר לנהגים לנהוג בבטחה במהירות של לפחות 100 קמ”ש ויותר – יוגבל למהירות של 70 קמ״ש בלבד – ודווקא בקטע זה תוצב מצלמת מהירות להכשלת נהגים הנוסעים ב-85 קמ”ש ומעלה. מן הראוי לציין שבאתר המשטרה ניתן לראות כי המהנדס שבדק את הכביש המליץ על הגבלת מהירות של 90 קמ”ש.
“מנסיוני, מצלמה זו בכביש 44 – מנפיקה מספר רב של דוחות ברמה היומיומית. לרבים מהנהגים הנתפסים במצלמה זו – זוהי עבירת התעבורה הראשונה” טוען עו”ד חורש.
לדברי עו”ד חורש, כביש 44 איננו מקרה יחיד – והוא מדגים שיטה. כך גם בדרך נמיר בתל אביב, בה ישנם קטעים בעלי ארבעה נתיבים עם גדר הפרדה – ובה מהירות הנסיעה בקטעים מסוימים משתנה ללא כל סיבה והסבר.
“בדרך נמיר צפון, ברמזור שמתחת לגשר רוקח, בכביש ארבעה מסלולי עם גדר הפרדה מבטון – מהירות הנסיעה הורדה, ללא שום סיבה נראית לעין ל-60 קמ”ש – ובה מוצבת כמובן מצלמת מהירות”, אומר עו”ד חורש. לדבריו, בקטעים הקודמים לקטע כביש זה, ובהמשכו – עולה המהירות המותרת ל-70 ול-80 קמ”ש – וזאת ללא כל סיבה נראית לעין.
לדברי עו”ד חורש, גם מצלמת רמזור זו מנפיקה לכלי רכב רבים העוברים בצומת קנסות וכתבי אישום.
“על תופעת הפללת הנהגים הזו להיפסק, ואני קורא גם למשרד התחבורה וגם למחוקק להפסיק לאלתר את המגמה הזו של הכשלת אלפי אזרחים והטלת מס נוסף על שכמיהם באמצעות מניפולציות על המהירות בכביש, ועל סף העבירות המונפקות ממצלמות העמוד”.