ברוך דיין האמת: בירושלים נפטר הבוקר (שני), בגיל 88, בביתו שבשכונת סנהדריה הרב מנשה אייכלר ז”ל, מיקירי ירושלים, שזכה לשמש בקודש אצל האדמו”ר מבעלזא הקודם זצ”ל.
המנוח ז”ל נולד בשנת תרפ”ט במאה שערים בירושלים, בה חי ופעל כל ימיו. בתקופה האחרונה חלה, ובשבועיים האחרונים נחלש מאוד.
הבוקר, בסמוך לשעה 11 וחצי, הוזעקו אנשי הצלה לביתו לביצוע החייאה, אך זו לא צלחה והוא השיב נשמתו לבורא.
המנוח ז”ל הוא אביהם של ח”כ ישראל אייכלר והעיתונאי יעקב אייכלר מערוץ הכנסת.
הרב אייכלר היה איש של חסד מאז צעירותו, ואחד הדברים שסיפרו עליו, היה כי חילק אוכל לנצורים בירושלים בימי מלחמת השחרור, במסירות נפש תוך סיכון רב, יחד אחיו ר’ יוסל ז”ל.
בהמשך גם התנדב ברבנות הצבאית והיה אחראי על מלאכת זיהוי החללים והבאתם לקבורה בישראל.
בין פעולותיו הוא היה נוסע רבות לצפון הארץ בכדי לשמר את קברי הצדיקים, וכך גילה ציונים רבים וידועים בגליל. בנוסף היה במשך שנים רבות המנהל האחראי על קבר הרשב”י במירון, תפקיד אותו מילא במסירות ובנאמנות, לכבוד התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי.
הרב אייכלר שהתגורר בירושלים עד יומו האחרון, היה דור רביעי לילידי ירושלים, ובילדותו התחנך בתלמוד תורה ‘שומרי חומות’ ובישיבת ‘תורת אמת’.
בתקופת השלטון הבריטי, הצטרף למחתרת לח”י, שפעלה בירושלים, במסגרת קבוצה חרדית שלחמה במספר רב של קרבות, וסייעה במיגור הפורעים הערבים שהתנכלו לשכונות היהודיות באותם ימים.
כמו כן, ייסד את אחת ממוסדותיה של “חברא קדישא” בעיר, ניהל אותה במשך שנים ארוכות והקדיש את חייו לשימור המקומות הקדושים ברחבי ישראל ובירושלים בפרט.
הרב אייכלר היה בעל עיטור על”ה (עיטור לוחמי המדינה).
ביום ירושלים גם קיבל את אות ‘יקיר ירושלים’ לשנת תשע”ו, אך מפאת מצב בריאותו לא נכח בטקס עצמו, ואת האות קיבל עבורו בנו, ח”כ ישראל אייכלר.
הלווייתו תצא בשעה 15:00 מבית הלוויות סנהדריה ותעבור דרך ביהמ”ד הגדול בקרית בעלזא, לחלקת קהל מחזיקי הדת בהר המנוחות.
באתר הלח”י נכתב עליו: “מנשה, בכוח אישיותו, השפיע על אברכים נוספים והביא לידי כך שקבוצה שלמה של צעירים חרדים, כ־20 במספר, הצטרפו ללח”י והיו ללוחמים עזֵי נפש שהצטיינו בכמה וכמה קרבות. בראשם הועמד יהודה בר־גיורא והקבוצה זכתה לכינוי: ‘הפלוגה הדתית’.
מנשה מיקש את המבוא למחנה הצבא הבריטי ‘אלנבי’, השתתף בניסיון כיבוש העיר העתיקה בפעולה משותפת של האצ”ל ולח”י, אשר בסופו של דבר נכשלה. לקראת התקפת לח”י על עין־כרם, בה היתה אמורה להשתתף גם הפלוגה הדתית, הלך ר’ מנשה לבקש את אישורו של הרבי מבעלז: אמנם הפעולה היתה אמורה להתחיל לפני כניסת השבת, אך נראה בעליל שהלחימה עלולה להימשך לתוך השבת.
הרבי התיר, מאחר שהמבצע יתחיל לפני כניסת השבת, ואז מותר להמשיך בלחימה גם בשבת. הבחורים לחמו בעוז עד לשחרור עין־כרם, תוך כדי חילול שבת, אך בגמר המיבצע, הלכו הביתה ברגל והסבירו, כי קיבלו התר לשם לחימה ולא כדי להקל על עצמם לשוב לבתיהם אחרי הלחימה.
מנשה וחבריו המשיכו להשתתף בכל הפעולות שהוטלו עליהם בתקופת המצור על ירושלים.
לאחר שחרור העיר, חזר לחיות בשכונת מאה שערים והמשיך באורח חייו החרדי, נשא אשה והקים משפחה מרובת ילדים, נכדים ונינים.
לפרנסתו פתח בשכונה בית מסחר לרהיטים. אחת לשבוע נסע ר’ מנשה למירון. הוא גם אסף תרומות לעזרה למשפחות נצרכות”.
