1.
נתחיל בנושא המדובר ביותר השבוע – חקירות ראש הממשלה, בליווי המשפט הקליט “אין כלום, כי לא היה כלום”.
מי שסיקר את הסיפור באופן הקולע והתמציתי ביותר הוא אריה זיסמן ביתד נאמן:
“יריבי נתניהו, בפוליטיקה ובתקשורת, תלו תקוות רבות ב’תיק 1000′. כשהתברר כי מדובר בסיגרים ו’שמפניה’ העבירו את התקוות ל’תיק 2000′. אבל אז נודע כי בתיק ‘כלוא’ גם מו”ל התקשורת החזק במדינה מה שגרם לרבים לעבור למצב ‘השתק'”.
2.
שני פרשנים הזדהו עם ‘מצוקת האוכל’ של בחורי הישיבות, בנינו שלנו. שניהם עשו זאת בטוב-טעם, עם התלוצצות חמודה.
הראשון, שמעון ברייטקוף במשפחה:
“העם היהודי כידוע עבר אלפיים שנות גלות, רדיפות, אינקוויזיציות, חיים תחת רודנים, גזירות ומסעות צלב, אבל שום דבר לא הכין אותו לגזירה הנוראה שניחתה על ראשו השבוע: ביוזמת הקלגסים הארורים ממשרדי החינוך והבריאות. ילדי ה’חדרים’ והישיבות הקטנות יקבלו אוכל בריא יותר ומפוקח יותר.
“עם גזירת נוראות כאלה עדיף כבר שילכו לצבא הרוסי ויהיו קונטוניסטים אצל הצאר ניקולאי. בשביל מה חזרנו לארץ ישראל אחרי אלפי שנות גלות? שהילדים יקבלו אוכל בריא שיעזור להם ללמוד טוב יותר? ריבונו של עולם, הבט משמים וראה למי עוללת זאת”.
על הפרק ניסיון של משרד החינוך לשלב אוכל בריא בתפריט המוסדות החרדיים. “ארבע פעמים בשבוע מנה בשרית ופעם נוספת מנת דג, פירות ירקות ושאר המוצרים הנדרשים”.
אז נכון. מדובר ב’גזירה’ שתדרוש ממנהלי המוסדות להקצות משאבים. אבל צודק ברייטקוף כשהוא מציין שכאשר המפלגות החרדיות נכנסו לקואליציה “והורידו עליכם גשם נדבות של תקציבים” – המנהלים לא ממש הורידו את שכר הלימוד.
ואז: “ח”כ יעקב מרגי הפעיל – ולא בפעם הראשונה – היגיון בריא והתעקש לקדם את התקנות למרות הזעקות”… אלא שח”כ יעקב אשר שוב הוכיח, שבסוף-בסוף הנציגים החרדיים הם לוביסטים של מנהלי המוסדות ולא של הילדים החרדים. הוא רץ להגיש רביזיה על אישור התקנות וכפה הצבעה נוספת”.
הזוי!
והנה יעקב ריבלין מבקהילה. ללקק את האצבעות:
“ברוכק’ה וייטפיש הוא עלם חמודות ובן תורה אמיתי. שלושה סדרים מלאים אצלו זה באנקר, בתפילות הוא צמוד לסטנדר בבית המדרש, עיניו לא משות מהסידור ופניו להבים”. אז ברוכק’ה הזה, נאלץ פעמיים בשבוע לחמוק מהישיבה בצהריים לפיצריה או לפאלפל המקומי, לסעוד שם בחופזה. “לא כדי להשביע את כרסו בהנאות העולם הזה חלילה, אלא בגלל שהוא רעב”.
והנה תיאור התפריט המצפה לו, לברוכק’ה, פרי עטו של ריבלין (הוא מדייק אגב): “ביום שני קציצות דגים שחורות, שהתפריט הסודי שלהן מוגן לפי חוק הפטנטים. כנראה תערובת של פירורי חלו תמשבת עם זנבות קרפיון טחונים ונסורת עצים המקנה להן את הצבע המיוחד. החבר’ה קוראים להם ‘קציצות של מלאכים’ יען כי רק הם יכולים לעכל אותן בלהב אישן…
“ביום רביעי התפריט הוא צמחוני, על גבול האורגני. כלומר: בלילה מרוסקת מכל הירקות שנותרו במזווה הישיבה והחלו לשנות צבע. אומרים שפעם אחת נכנסה למטחנה נעל של אחד העובדים והתערבה בבלילות הקציצות. לאחר התייעצות עם מומחי תזונה מוסמכים – גזבר הישיבה ומנהל החשבונות – הוחלט שמפני בל תשחית וצירוף של נותן טעם לפגם יש להקל. כנראה אגדה, אבל בכל מקרה, הטעם של הקציצות הוא נורא”.
ריבלין מספר על הדיון בוועדת החינוך, על כך שבדיון השתתף מייצג של כמה מנהלי מוסדות חינוך “יהודי ממולח שמריח מקילומטר צמרות לשולחיו, שווה כל שקל שמשלמים לו”.. וגילה שהתקנות החדשות זורקות מהמטבח “את כל הזבל המתואר לעיל”… “ואבוי למנהל החסכן”.
“אל אתר הוא הזעיק למקום את ח”כ יעקב אשר מדגל התורה” – ובא לציון, ולעולם הישיבות, גואל.
ואני אומרת: כמה טוב שיש ח”כ שביעי ביהדות התורה. תארו לעצמכם מה היה קורה לתפריט עולם הישיבות אילו המשיך ח”כ אשר לכהן כמזכ”ל דגל התורה מבלי שיתפנה כיסא בכנסת…
3.
לא זוכרת תקדים של מתקפה כה עוצמתית בביטאון יום ליום על פוליטיקאי. קבלו את המתקפה על ח”כ ענת ברקו מהליכוד, בטורו של חיים טריקי:
אחרי שהיא מואשמת ב”צרות עין”, מופיעה ה”תזכורת קטנה” על מה שכתבו בכירי הליכוד על ח”כ ענת ברקו: “ענת ברקו לא נבחרה בפריימריז בליכוד, היא הוצנחה עלינו ושריינו אותה באופן מוזר. היא כשלון גדול למפלגת הליכוד”.
על המשפט הזה חתומים ח”כים בכירים וותיקים בליכוד, כשכוונתם ברורה. “ענת ברקו פועלת באופן הזוי ומבהיל, היא לא מייצגת אף אחד, כי אף אחד לא בחר בה בפריימריז”. עד כאן ציטוט מדברי כותבים אחרים, ליכודניקים.
מכאן לחוות דעתו של הכותב: “כיום ענת ברקו היא מוקצית בליכוד. תוקפים את נתניהו ששריין אשה הזויה שרק גורמת נזק לליכוד בסדרת אמירות קיצוניות ותמוהות. אותה ח”כ אינה בוחלת בשום אמצעי במטרה להכפיש אחרים. העובדות לא תבלבלנה אותה בדרך אל המטרה שהיא שמה לנגד עיניה”.
בירור שלי העלה כי הכותב לא ביקש את תגובתה של ח”כ ברקו לפני פרסום הדברים.
טריקי, זאת צריך לציין, הוא כתב הגון ומוערך, חוות דעתו נכתבה לאחר שקרא פוסטים של דוברים בליכוד. אני בטוחה שהוא ישמח לצרף את תגובתה של ברקו לדברים, למרות ששכח לבקש. אבל אף פעם לא מאוחר מדי.
לגופם של דברים, טריקי תוקף את ברקו על רקע העובדה שתקפה את “שר הפנים הרב אריה דרעי” על החלטתו “הדרמטית” לשלול אזרחות ממשפחות מחבלים.
להחלטה, כך טריקי, “לא היה שום תקדים, כולל אלו שכיהנו בעבר כשרי פנים וממקמים את עצמם בגזרת הימין הקיצוני כדי לשאוב את קולותיהם” (יכולה לנחש שהוא מתכוון לאלי ישי…- ש.ר.) – “אבל דווקא עכשיו, יש גם מתוך המחנה הלאומי שלא משלימים עם החלטתו מתוך צרות עין”.
וברקו, היא אחת מצרי העין האלו.
4.
זה שבוע שני שאליעזר שולמן ממשפחה מביא סיפורים מרתקים ובלעדיים מחדרו של יו”ר ש”ס. השבוע הוא מספר על פגישה של דרעי, בלשכתו שבמשרד הפנים, עם נציגי שב”כ ורשות האוכלוסין, אודות פיגוע הדריסה בירושלים.
לדרעי התברר שלעומדים מולו אין את מלוא הפרטים על משפחת המחבל. “‘אני צריך לברר’, השיב הבכיר שבין אנשי השב”כ”.
“דרעי סובב את מכשיר הטלפון שעל שולחנו לכיוון נציג השב”כ, ואמר: קדימה, כולנו נמתין. הפגישות השונות בוטלו, הזמן ביומן פונה, ונציגי השב”כ החלו לברר. בירורם, אגב, העלה שבני הזוג לא התגרשו מעולם, למרות שכך מסומן במשרד הפנים.”
שאפו על החריצות ועל היעילות, אותי רק הדאיג משפט אחד בתוך הקטע כולו, שימו לב:
“היועצים המשפטיים שנכחו בישיבה טענו: ‘נתנו לה אישור תושב לפני שלושים שנה, איך השר יכול לשלול אזרחות בצורה רטרואקטיבית?’… דרעי נדהם. ‘כאשר פוגעים בנו קודם כל חובתי להגן על האזרחים ורק אחר כך לבדוק את המסגרת המשפטית'”.
אז נכון, שכשמדובר ברוצחים, צריך קודם כל להגן על האזרחים. אבל משפט של “רק אחר כך לבדוק את המסגרת המשפטית” מדאיג ביותר!
5.
אני יכולה רק לנחש למי התכוון יוסי אליטוב לרמוז בקטע הבא, בטורו שבמשפחה:
“הנה סיפור מעורר חרדה: לפני שבועיים עסקו בני הזוג קושנר בחיפוש אחר בית כנסת שבו יוכלו להתפלל בקרבת מקום מגוריהם החדש בוושינגטון. לא חלפו אלא כמה ימים ודבר החיפושים הפך לעניין עולמי: נשמה טובה ששמעה על כך דאגה לספר זאת לכלי התקשורת שסיפרו בהרחבה על מסע החיפושים של הזוג אחר בית כנסת.
“אם היה לאנשים הללו מעט כבוד, הם היו מכבדים את פרטיותם של בני הזוג, ולא היו רצים לספר לכלי התקשורת על כל תזוזה שלהם בענייני יהדות, כשאל השיגעון מתלווה קריצה שאומרת לאמריקה כולה: וולקאם, אנחנו בעלי הבתים החדשים בארצות הברית, טראמפ בידינו”.
לפני כשבועיים דווח בחרדים10 כי בני הזוג קושנר מצאו לעצמם סוף סוף מקום תפילה בוושינגטון. “באתר forward דווח, כי לאחר שבועות של חיפושים מצאו בני הזוג בית בשכונת קלורמה, לא הרחק מבית כנסת של בית חב״ד, בראשותו של הרב לוי שם-טוב, המכונה ‘דה שול’. על פי דיווח בעיתון וושינגטוני, בבית שבני הזוג רכשו יש 6 חדרי שינה והוא עלה 5.5 מיליון דולר. הוא ממוקם במרחק רחובות ספורים בלבד מן הבית העתידי של הנשיא אובמה ומשפחתו. הבית הוא בגודל של 6,700 מטרים רבועים ויש בו גם חמישה חדרי אמבטיה. כפי שדווח בעבר בחרדים 10, תחילה נראה היה כי בני הזוג יצטרפו אל בית הכנסת ‘קשר ישראל’, בית כנסת אורתודוקסי בג’ורג’טאון, אבל בסופו של דבר הם העדיפו את ‘דה שול’. הרב לוי שם-טוב סירב להגיב. ‘זו המדיניות שלנו. אנחנו לא מגיבים על המתפללים שלנו’, אמר”.
לי עושה רושם שאליטוב מתכוון לרמוז שהרב שם-טוב הוא שהדליף על מציאת בית הכנסת, והוא זה שקרץ “לאמריקה כולה: וולקאם, אנחנו בעלי הבתים החדשים בארצות הברית, טראמפ בידינו”. אלא אם כן לא הבנתי את הקטע בטורו.
אם אכן כך הוא הדבר (ואני רוצה לקוות שלא), צודק אליטוב. מעורבות יתר של יהודים בכל הנוגע לנשיאות ארה”ב, מסוכנת ועלולה לתדלק אנטישמיות בעתיד.
6.
האם מזניח שר הבריאות יעקב ליצמן את בתי החולים בצפון? זה לא נאמר במפורש, אבל ניתן היה להבין זאת מקריאה מדוקדקת של כתבה שהופיעה השבוע ביתד נאמן.
האם מדובר במתקפה של היומון הליטאי על שר הבריאות? טוב, קשה להפליג למסקנה כה מרחיקת לכת כתוצאה מקריאת כתבת שטח, מעניינת ומרתקת ככל שתהיה.
אבל זה בהחלט מעניין.
הכתבה המשובחת – של שמואל גרינוולד, שהצפין עד לבית החולים ‘זיו’ בצפת, “בו מאושפזים הפצועים הסורים שהגיעו מאזורי הקרבות”.
לא התירו לו לצלם פרצופים של החולים, “חסר להם שיזהו אותם כשיחזרו לסוריה”, כך לחשו לו, אבל לשוחח איתם הוא הצליח. מתברר, שבעוד שבארצם שמעו עד כמה היהודים עם של “רשעים ואכזרים”, פה, תחת הטיפול היהודי המסור, הם שינו את דעתם.
“‘אין ספק שמשרד החוץ ומערכת ההסברה יכולים היו לעשות עם העניין הזה הרבה יותר’, טוען ד”ר ברסלובסקי, מנהל המחלקה הכירורגית. ‘מגיעות הנה מחו”ל משלחות נכבדות, שמבקשות לראות וללמוד מקרוב על הנעשה אצלנו. כנראה שזה לא מספיק ‘תל-אביבי’ לדבר על זה. אנחנו כאן קיבוץ גלויות.
“אני רוסי, השני צרפתי, יש לנו כאן רופאים ממוצא ערבי והמנהל שלנו הוא בכלל דרוזי. מדנת ישראל הייתה יכולה למנפף את העניין הזה ולהביא תועלת עצומה לכלל תושבי הצפון….מדוע מכונת ההנשמה שאתה רואה כאן הינה מתרומה של בן-גוריון?! למה, פשוט מאד. כי הכול נעצר במרכז הארץ, חושבים שהרפואה נמצאת רק בתל אביב’, מבקש ברסלובסקי לנצל את הבמה שמספק לו ‘יתד-נאמן’ על מנת לבטא את הכאב הכרוך בניסיונות הנעשים כאן, בכדי לקבל את ההכרה שלו ראוי בית החולים של אזור הצפון”.
לתשומת לב שר הבריאות, ליצמן.