אתם מכירים את הצקצקנים האלו בקהילה ששואלים בסקרנות: “תגיד לי, במה הוא עוסק?” או בשידוך, כאשר הצד השני מברר לגבי “ההוא עם רכב המנהלים החדש?”
השאלה הזאת נשאלת כי אנחנו אנשים של תוויות ותיוגים.
אנחנו נסתכל עליו בצורה אחת אם הוא עוסק בהיי-טק או בשוק ההון, או אם הוא נהג הובלות (ואינני מזלזל).
כשאנחנו יודעים במה האדם עוסק, אנחנו מיד מתייגים אותו במודעות שלנו “כמה הוא שווה” וממילא, איך נתייחס אליו מכאן ולהבא. אם הוא עשיר, תמיד נדבר אליו בכבוד ואפילו בשמץ של הערצה. אנחנו נימדד גם על פי טיב הבגדים וכמובן סוג הרכב.
ככה נבנית תדמית, גם אם היא לפעמים מזויפת.
יש אנשים כישרוניים ומבריקים ש”נשמות טובות” כיבו אותם בצעירותם, והם מתויגים בחברה כאנשים בינוניים ומטה. גם הם כבר מאמינים למקום שבו הציבו אותם אחרים.
הם יעזבו את העולם מבלי שמיצו אפילו רבע ממה שהם יכולים.
אני מכיר אנשים שמתקשים לכתוב על עצמם אפילו שלוש תכונות טובות. זה עצוב.
כמאמן אישי, אני משקיע כוחות רבים בלקלף שכבות מאנשים – קודם כל שלהם מול עצמם – כדי שיגיעו למה שהם באמת.
זה קשה.
כדי לפרוץ את זה, צריך להתרומם ולהתחבר למקום שמעניק לנו השראה; מפתח בנו מוטיבציה ומאיר בנו חלקים שלא שיערנו שהם קיימים. בראש ובראשונה לזכור שנבראנו על ידי האין-סוף, והיכולות שלנו הן בהתאם.
• מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי להצלחה ולמצוינות