ג’ונגל: כך הפכה עיריית בני ברק נכס פרטי לציבורי ללא שום מקור חוקי

עיריית בני ברק הפכה נכס פרטי לציבורי מבלי שיהיה לכך כל מקור חוקי. כך דווח באתר ‘psakdin’  על ידי עורכת הדין ענת לוי.

תחילתו של הסיפור בחודש יולי של שנת 2014, כשלטובת עיריית בני ברק נרשמה הערת ייעוד על מחסן הממוקם בסמוך למעונות הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן, לפיה הנכס ישמש כמקלט ציבורי לשעת חירום.

חודש לאחר מכן, חתמה אוניברסיטת בר אילן על הסכם למכירת המחסן לרוכש פרטי.

אלא שאז, כשהרוכש פנה לרשום הערת אזהרה על שמו בנכס, הוא גילה את הערת הייעוד מטעם העירייה – ודרש, מטבע הדברים, למחוק אותה. רשם המקרקעין סירב לבקשה, והרוכש חשש שההערה הזו תפגע בזכויותיו בנכס. הוא הגיש ערר לממונה על המקרקעין.

לטענתו של הרוכש נעשתה פה פעולת הפקעה במסווה על ידי העירייה. הוא טען כי גילה על ההערה בהפתעה, רק לאחר חתימת הסכם המכר. ההערה לדבריו נרשמה שלא כחוק, מבלי שהציגה לרשם מסמכים רלוונטיים כמו תכניות בנייה או היתרים תכנוניים שמאפשרים לייעד את הנכס לצורכי ציבור.

הערר שהגיש נדחה ביוני 2015, לאחר שסגנית הממונה קבעה כי ההערה לטובת נרשמה כדין,  אלא שאז החליטה אוניברסיטת בר אילן, שבעצמה נפגעה מההחלטה – לערער על ההחלטה בבית משפט המחוזי בתל אביב.

רשם המקרקעין, טענה האוניברסיטה, פעל בניגוד לתקנות המקרקעין, כאשר רשם את הערת הייעוד מבלי שהוכח בפניו שיש לייעוד הציבורי מקור חוקי כלשהו כמו תכנית בנייה. לעומת זאת  טענה עיריית בני ברק, כי ההערה נרשמה באופן חוקי, לאחר שהוצגו לרשם המסמכים הדרושים. לטענה זו הצטרפו גם רשם המקרקעין והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בני ברק.

עוד טענה העירייה, כי האוניברסיטה ידעה עוד כאשר הוקם המבנה בשנות ה-60, שתכליתו לשמש כמקלט ציבורי – אך נמנעה מלעדכן את הרוכש.

על פי דיווחה של לוי השופטת יהודית שיצר דחתה את טענות העירייה והגיעה למסקנה כי הדין עם אוניברסיטת בר אילן.

השופטת הסבירה כי רשם אינו יכול לרשום הערת ייעוד לטובת רשות מקומית, מבלי שהוכיחה כי פעולה זו הכרחית מכוח חוק או תוכנית בנייה שמאשרים כי הנכס מיועד לצורכי ציבור.

השופטת קבעה כי במסמכים שצירפה העירייה אין כל אסמכתא תכנונית כזו, שמאפשרת להסיק הנכס יועד לשמש כמקלט ציבורי, ובנסיבות אלה – ההערה נרשמה שלא כחוק ויש למחוק אותה.

מאחר שמדובר בערעור על החלטת הרשם, השופטת נדרשה להכריע רק לגבי העניין הרישומי של ההערה והרוכש יצטרך להגיש תביעה רגילה, ככל שיש לו טענות – בנוגע לזכויותיו הקנייניות בנכס.

מכל מקום, בסיכומו של דבר רצונו של הרוכש התגשם וההערה תימחק.

רשם המקרקעין, הממונה, עיריית בני ברק והוועדה המקומית חויבו כל אחד ואחת בהוצאות משפט של 5,000 שקל.