עד כמה מסוכנים סמארטפון ווטסאפ לנוער? מנהל בי”ח פסיכיאטרי חושף

חיזוק משמעותי לאנשי החינוך הנלחמים בחדירת הסמארטפונים: מנהל מחלקת נוער בבית החולים הפסיכיאטרי שלוותה, ד”ר גדעון רצוני, קובע כי כיום כמעט בכל משבר של נער או נערה מעורב ‘סמארטפון’, כדבריו.

את הדברים הקשים הללו אמר המומחה לעיתונאי אריאל שנבל ממקור ראשון, במסגרת תחקיר  על השפעות הטכנולוגיה בקרב בני הנוער.

“יש שינויים גדולים בתקשורת בין אנשים. פעם ילדים היו נפגשים. היו גם מדברים בטלפון, אבל בעיקר נפגשים. חלק ניכר מהאינטראקציה הייתה פנים אל מול פנים – יושבים ועושים דברים ביחד. היום חלק גדול מהאינטראקציה מתרחש בטלפון או במחשב”, אומר רצוני.

מנהל בית החולים מסביר את השינויים שהתחוללו בשפה בעקבות המכשיר: “מדהים לראות למשל כמה קבוצות וואטסאפ יש לילדים, ואיך הם כל הזמן עסוקים במי אמר למי מה, באיזו קבוצה ולמה. יושבים ארבעה ילדים במזללה, מתקשרים זה עם זה ועם עוד עשרה שלא נמצאים לידם, מתקשרים אבל לא מביטים בעיניים. השתנתה השפה. אצל בני נוער השינוי הזה מוביל לקצוות שלא בהכרח נמצאים אצל מבוגרים. למשל, מוסד ה’חרם’.

“פעם, כדי להחרים מישהו היה צריך לעבוד. לארגן את החרם, לדבר עם שאר הילדים. היום זה קורה באפס זמן ובכמעט אפס מאמץ. אתה פשוט מוציא את המוחרם מהקבוצה הכיתתית או של החבר’ה, וזה קורה. או שתיצור קבוצה חדשה בלעדיו. אתה יכול לכתוב ולשלוח מסר פוגעני והרסני שמגיע להמוני אנשים בכמה שניות. חלק מהנערים והנערות בכלל לא מודעים ליכולת ההרס הזו”.

האפקטים של הסמארטפונים והרשתות החברתיות מובילים למצבי קיצון, שבהם פוגש מנהל בית החולים הפיכיאטרי: “בנקודה הזו, בקצוות, הנערים והנערות מתחילים להגיע לכאן. אנחנו רואים לא מעט ילדים שכתוצאה מתקשורת בפייסבוק ובווטסאפ מגיעים למצבי קיצון. עד היום בבוקר אף אחד לא ידע עליהם דבר, אבל בצהריים כל בית הספר קיבל בבת אחת תמונה אחת שלהם בסיטואציה מביכה. אם יהיה להם מזל, בלילה הם יגיעו לחדר המיון שלנו אחרי ניסיון אובדני שלא צלח”.