למרות שעגבניות גדלות באותה חממה, הן אינן נראות אותו דבר. אפילו שיני שום שגדלים באותו ‘ראש’, לכל שן יש את הזווית האופיינית לה.
אז למה אנחנו רוצים שכל הילדים שלנו יגדלו באותו שטאנץ?
“אתה בכלל לא דומה לאחיך הגדול”, “עם אף ילד לא היו לי בעיות כמו שאתה עושה לי” – מכירים את פניני הלשון הללו?
לא נעים, אבל אנחנו ההורים רוצים פס ייצור אחיד, והכי טוב? שכולם יהיו כמונו.
החיים הקלים.
אבל זה לא באמת עובד כך. לכל ילד יש את הייחודיות שלו, הכשרונות והמאפיינים שהקב”ה נתן לו בלבד.
הראשון מופנם יותר, השניה חכמה יותר, השלישי עם תפיסה מהירה והרביעית ניחנה בקסם כובש (וכולי).
אם אתם ההורים רוצים שהילדים ימקסמו את היכולות שלהם, אתם מוזמנים להקדיש כל יום חצי שעה של מחשבה איך לגדל כל ילד בהתאם לאופי והתבנית הייחודית לו.
נכון, זה דורש השקעה – אבל בשביל זה נתנו בנו אימון כשקיבלנו אותם. כי כשלא בא לנו להתאמץ, כולנו מעדיפים לחפף, ולגדל את הילדים כולם בתבנית אחידה. זה קל יותר.
יעקב אבינו לפני מותו – כפי שנפגוש בפרשת השבוע הקרובה – קרא לכל שנים-עשר בניו, “איש אשר כברכתו בירך אותם”. כל בן קיבל ברכה המתאימה לאופיו ולתכונותיו: מנהיגות, עושר, חכמה, תורה, חוש מסחר, וכולי.
בינינו? מי מאתנו רוצה להיות בול קופי כמו האח שלנו או האחות?!
אז בואו נתאמץ קצת ונשקיע חשיבה בגידול הדור הבא.
כדאי.
• מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי להצלחה ולמצוינות