אולי לא תאמינו, אבל הישועה הזמנית לבית הכנסת פיאסצ’נה בקריית אתא הגיעה השבוע דווקא מבית משפט השלום בקריות, שעיכב הריסת חלקים מהמבנה – הריסה שעלולה להוביל לקריסת בית הכנסת כולו.
לטענת עו”ד שלומי בלומנפלד, בא כח המתפללים, צו ההריסה הוצא שלא בתום לב. בעוד כשבועיים ייערך דיון נוסף ותושבי קרית אתא החרדים, אך גם תושבים מסורתיים רבים, מקווים שחלילה לא תתקבל החלטה לפיה העירייה רשאית להרוס את בית הכנסת.
שבועות אחדים לפני הדיון בבית המשפט, שיגר האדמו”ר ממאקווא מכתב אישי וכאוב אל ראש העיר יעקב פרץ, בו הוא מתחנן לבל יהרסו את בית הכנסת. בשיחה עם מקור בעיר, הוא העיד בפני חרדים 10 כי ראה במו-עיניו את הרב מפקיד את המכתב בידי שליח – הגם שכל ניסיון להשיג את המכתב עלה בתוהו.
מזה תקופה ארוכה סוערות הרוחות בקרב תושבי קרית אתא, בשל כוונת העירייה להרוס חלקים ממבנה בית הכנסת. בצר להם הם פנו לבית המשפט.
כמי שגדלה בקרית אתא אני מכירה היטב את בית הכנסת, בו מסר אבי לא פעם שיעורי תורה. מדובר בבית כנסת הממוקם ברחובה הראשי של העיר, רחוב העצמאות, אשר הקרקע עליו הוקם נרכשה כבר בשנת 1924 בידי חסידיו של האדמו”ר רבי קלונימוס שפירא הי”ד, שהתגורר בעיירה פיאסצ’נה, הממוקמת מדרום לוורשה.
לאחר השואה, הוקם בית הכנסת על שם העיירה, בתרומתה של חיה גיטל ע”ה, ניצולת שואה.
בשיחה עם הרב טוביה שולזינגר, בנו של המרא דאתרא הקודם של קרית אתא, הגר”ש שולזינגר זצ”ל, הוא מספר שהשמירה על בית הכנסת היא צוואה של אביו, שביקשו לדאוג שלא יגעו במקום לרעה. במהלך השנים האחרונות הגיעה פרשת בי הכנסת לא פעם אל בית המשפט. “אבא היה נוהג לומר תמיד שהאדמו”ר מפיאסצ’נה הוא ראש העיר הנצחי של קרית אתא”, הוא אומר לחרדים 10.
לדבריו, “אם דבר כזה היה קורה בחו”ל, כל העולם היהודי היה כבר מזדעזע. ופה – בעיר שיש בה נציגות חרדית של ש”ס ויהדות התורה בעירייה, אף אחד לא פוצה פה”.
במהלך השנים נמנו על המתפללים במקום קבוצה לא גדולה, בעיקר אנשים מבוגרים. אבל בשנים האחרונות הייתה לו עדנה כאשר קבוצה של חסידי ברסלב קבעה בו את מקום תפילתם, כשהם משקיעים מכספם לפיתוח המקום, כולל הרחבות.
לטענת העירייה, מדובר בהרחבות בלתי חוקיות. ניסיון להבין מדוע בוצעו הרחבות אלו מעלה טענות לפיהן כאשר ביקשו במהלך השנים היתרי בניה מהעירייה נענו כי למבנה אין תיק מסודר בעירייה וכי בית הכנסת שוכן על שטח ציבורי בבעלות העירייה.
העירייה מסבירה כי העבודות הבלתי חוקיות שבוצעו מסכנות את שלום הציבור.
מכתבים לאנשים מתים
איך, בעצם, קרקע שנרכשה על ידי חסידים הפכה לקרקע בבעלות העירייה?
אז ככה. הימים ימי שלטון אנגלי בארץ ישראל, והקרקע נרשמה ע”ש אגודת החסידים דאז, כעמותה עותומאנית. במהלך השנים נפטרו חברי העמותה, וכאשר החליטה העירייה להשתלט על הקרקע, היא שיגרה מכתבים, שהגיעו לאנשים שכבר אינם בין החיים – כך שלא היה מי שיגיש התנגדות להפקעה, כפי שמחייב החוק הישראלי כיום.
תושבי קרית אתא החרדים לא ידעו על ההפקעה הזו, עד ליום בו הוציאה העירייה צו הריסה למקום.
בבית המשפט התברר לעותרים שביקשו לעכב את ההריסה כי בעצם יש בעלים חדשים לשטח בית הכנסת – עיריית קרית אתא. הדיונים התפזרו בלי לשנות זאת, משום שלעותרים לא היו 50 אלף שקלים שהיו צריכים לשלם כדי לשחזר את המצב.
צילום:גוגל ויו
כך או כך, ההריסות אז לא בוצעו, מאחר שהתעוררה התנגדות ציבורית ותקשורתית.
במקביל החלו חסידי ברסלב לקבוע את מקום תפילתם במקום, שהייתה לו עדנה מחודשת.
במהלך השנים ניסו המתפללים להוציא אישורי הרחבה, שכן המקום היה כבר צר מהכיל, אך נדחו בטענות שונות. בצר להם החלו לבצע עבודות בלתי חוקיות, וביניהם קומה שמתחת לקומת הקרקע.
את זה בדיוק מתכוונת כעת העירייה להרוס, כאשר המתפללים זועקים וטוענים: הרס קומת המרתף תגרום אוטומטית לקריסת המבנה כולו, שהוא גם כך מיושן.
תושבי קרית אתא חשים כי הרס בית הכנסת, המהווה את הזיכרון הכמעט יחיד שנותר מהאדמו”ר פיאסצ’נה הי”ד, מחבל בעל ‘חובת התלמידים’ ו’אש קודש’ – והריסתו תהווה מכה עצומה לעיר.
מדוע לא עושים שימור?
חרדים 10 פנה לעירייה בבקשה לתגובה:
הגיעה אלינו למערכת ידיעה לפיה עיריית קרית אתא הוציאה צו הריסה לבינוי שבוצע בבית הכנסת הישן פיאסצנה בקרית אתא. כמדומני שלא צריך להרחיב עד כמה חשוב שימורו של בית הכנסת הזה, המהווה זכרון אחרון לאדמו”ר הקדוש הי”ד, שנספה בשואה.
תגובת העירייה: “צו ההריסה אינו מתייחס למבנה בית הכנסת הקיים, אלא עבור בנייה מסוכנת וללא היתר שהתבצעה מתחת למבנה בית הכנסת”.
המשכתי והקשיתי: טוענים המתפללים, בית הכנסת גם ככה לא בנוי יציב, אם תפורק הבניה שבוצעה ללא היתר (לא בסדר מצידם, אך זה כבר בוצע) – הבניין יקרוס. יש בידם חוות דעת מקצועיות בנושא. האם תיתן העירייה, והעומד בראשה כאיש ליכוד, יד להריסת בית כנסת או למעשה שיגרור החרבת בית כנסת?
ובכלל, האם לא חשבה העירייה אי פעם על אפשרות לבצע שימור לבית הכנסת, כפי שעושים בערים שונות ורבות בארץ, תוך בנייתו מחדש, לתפארת העיר ולתפארת השימור של מקום כה חשוב ליהדות החרדית בעיר בפרט, ובארץ בכלל?
מעיריית קרית אתא נמסר: העירייה פועלת בהתאם לחוקים העירוניים תוך שביטחון התושבים עומד לנגד עיניה. כאמור, הבנייה מתחת למבנה בית הכנסת התבצעה ללא היתר ומהווה סכנה ממשית לביטחון התושבים. העבודות יתבצעו בהתאם לתכנון המקצועי של מחלקת הנדסה ותשתיות באופן שלא יהווה סכנה עבור באי בית הכנסת.
באשר למכתב ששוגר לראש העיר, שאלתי את דוברת העירייה:
בשיחה עם מקור נאמן בבית הרבי ממאקווא נאמר לי שבעיניו ראה את הרב מפקיד בידי שליח שלו מכתב המיועד לראש העיר, ובו בקשה נרגשת שלא להרוס כל חלק מבית הכנסת – האם המכתב הגיע לידי ראש העיר? ואם כן, האם הוא מתכוון להיענות לבקשה?
הדוברת סירבה להתייחס לנושא, ורק שבה ואמרה: “הבנייה בחלק התחתון של בית הכנסת הינה ללא היתר ומהווה סכנה ממשית לציבור ועל כן קיים צו ההריסה לבנייה שמתחת לבית הכנסת. העירייה לא תסכן את שלום תושביה בין אם התקבל המכתב או לאו”.
היא שבה והדגישה: “בית הכנסת לא ייהרס אלא רק החלק שנבנה מתחתיו, שכאמור לא רק שנבנה שלא כחוק אלא גם מסוכן” – אך לא השיבה לי על השאלה מדוע לא תבצע העירייה בעצמה עבודות שימור לבית הכנסת העתיק ועוד תבצע פעולה שעלולה למוטט את המבנה כולו.
נזכיר, כי בית כנסת אחר בעיר, השטיבל של גור, נהרס לפני מספר שנים לטובת הקמת שלושה בניינים רבי קומות. את ההכנסות ממכירת הבניינים נטלה אחס”ג – ההכנסות קודש לפעולות צדקה וחסד, כפי שהצהירה האגודה בבית משפט. וכל קשר לבית הכנסת בערד, אינו אלא על אחריות הקוראים בלבד.