זה היה אמור, לכאורה, להיות עוד אירוע שגרתי עבור תושבי בית שמש בכלל והחרדים בפרט. עיריית בית שמש ארגנה ערב שירה עם גדול הזמר החסידי מרדכי בן דוד – כשהטריגר: 65 שנה ליסוד העיר.
מודעת פרסום שפרסמה העירייה לקראת ההופעה, ציינה שהאירוע נועד לגברים בלבד.
בבית שמש, כמו תמיד, ארגוני הרפורמים קפצו על המציאה ופנו לראש העיר, בטענה להדרת נשים. במקביל פנו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה – דינה זילבר (האירוע מומן אף על ידי משרד התרבות והספורט), שהסכימה עם הטענות, אך הסתפקה במתיחת ביקורת ובצפייה להתייחסות אחרת מצד המשרד.
בעירייה, שעבדו על הפקת האירוע, נשמו לרווחה. הכרטיסים נחטפו, אך שעות ספורות לפני האירוע, היה מי שהחליט לפנצ’ר אותו. או לפחות ניסה.
אינני מדבר על אותה קבוצה קנאית המשליטה טרור בכל הקשור למדינה או העירייה. הם מחפשים תעסוקה/אקשן. היכן שיכולים להשמיע את קולם – הם ישמיעו. פעם זה קברים, פעם זה גיוס לצה”ל, ופעם זה משה אבוטבול. מחזה משעשע כשלעצמו, כל עת שלא עובר את גבול הטעם הטוב.
מנשרי הסברה כנגד ערבי שירה הופצו בכל רחבי העיר, בדגש על ההופעה שעמדה להתקיים, כשאליהם מצורפים חתימות של כלל רבני העיר.
אל שיקוליהם של רבני העיר אינני מעוניין להיכנס, כי איני ראוי לזה. אך דבר אחד מציק לי: לפני חודשיים, בבין הזמנים סוכות (בשבוע שלאחר סוכות), התקיים ערב שירה (בעגה הישבתית -קומזיץ) עם הזמרים בני פרידמן, שמילי אונגר ושמואל גריינמן, בליווי תזמורת המנגנים, באולם הספורט הממוקם בלב השכונה החרדית (ראוי לציין שהאירוע היה יפה ומדהים). באירוע השתתפו קרוב לאלף בחורי ישיבות משולהבים, מתושבי העיר.
בשונה מהערב הנוכחי שהופק על ידי לשכת ראש העיר, הערב הקודם הופק על ידי מחלקת ח-ן חרדי בעיריית בית שמש, המוחזקת בידי נציג דגל התורה – הרב שמואל גרינברג.
•
בציבור הרחב שורר בלבול.
לא מובן על מה קמה הסערה? הרי בסוף חודש תשרי חולקו כרטיסי כניסה, בישיבות בין הזמנים, לבחורי הישיבות – ללא כל התנגדות. ואילו כעת, כשהערב התקיים מחוץ לתחומי היישוב, באזור תעשייה מרוחק, נפרד לגמרי – קמה מהומה.
על מה ולמה? על כי יש עוד מישהו שמוכן להעניק לציבור בחורי הישיבות ליהנות על טהרת הקודש?
זה מריח רע, בפרט כשהעיתוי, הוא רגעים ספורים לפני… נקודה למחשבה.
אחד העסקנים שהיה שותף בהפקת האירוע, מסר בתגובה: “לא יאומן שמצד אחד אנו סופגים התקפות מהרפורמים על כך שאנו מקיימים אירוע על טהרת הקודש, ומצד שני הסיקריקים שעבר להם יום יומיים ולא מצאו על מה להפגין, מצאו הזדמנות להשמיע את קולם במטרה לסמן טריטוריה: הנה אנחנו שולטים פה“.
בנוגע לחוברת ההסברה שהופצה יום קודם אמר: “אף אחד לא יצליח להרוס את ההופעה, ההופעה תהיה ותתקיים. בסך הכל מי שנלחם בזה מתבזה, כי מראה לכולם שאין לו שום השפעה בציבור“.
אמר וצדק.
ההופעה התקיימה והייתה מלאה עד אפס מקום, עם שמחה יהודית אמיתית על טהרת הקודש. העסקנים שדאגו להחרמת הערב, יכולים לסמן לעצמם עוד “וי”. בתקוה שבפעם הבאה יקדישו את זמנם ומרצם לדברים החשובים באמת…
ולכם, עסקנים יקרים, אנא, לפני שאתם הולכים להחתים רבנים, כדאי שתבדקו את העובדות לאשורן. למען לא תהיה זילות בחתימות הרבנים.
לתגובות [email protected]