היום פסעתי על רבי עקיבא. מעוז הקניות הבניברקי.
יש שם הכל, בגדים, נעליים, אקססוריז, בגדי ילדים ועוד. הרוב נראה נוצץ מרשים ויפה.
נכנסתי לחנות לבגדי נשים. מדדתי שמלה חמודה וחביבה. המוכרת, שנראית כמו בעלת החנות, נקבה במחיר האגדי 600 ש”ח. שמלה פשוטה. חשבתי שעולה בין 150 ל-200 ש”ח.
תחושה גדולה של חמיצות התפשטה לי בחלל הריאות. תליתי על הקולב, אמרתי תודה – ויצאתי.
•
זה מיד הזכיר לי את ימי בחרותי, בעודי נכנסת לחנויות בעיר הזו בעל כורחי ולא מבינה את הטירוף. הטירוף של בעלי החנויות והרשתות המקומיות – והטירוף של הקונות.
אני פונה אליכן, נשים יקרות. מגיע לכן לקנות יותר במשכורת שאתן מרוויחות.
יש מעצבים וחנויות מתוקות, עם פריטים שווים במחירים מעולים, קצת הצידה, צפונה ודרומה על הציר רמת גן, פתח תקווה, תל אביב. אל תתנו יד לעוולה הצרכנית הזו.
רבי עקיבא וגאולה הירושלמית הפכו להיות מפלצות מחירים בלתי הוגנות למגזר, שעם כל הכוח שיש בו, ויש לו המון כוח צרכני, באופן תמוה נותן יד לזה ורוכש במין מאניה מטורפת ולא מוצדקת בעליל.
יש לי רק משהו אחד לומר: Value for money
האפשרויות היום רבות ומצויות. אפשר לעשות לזה סטופ.
אין סיבה שחזירי הממון ימשיכו להרוויח מאות אחוזים ללא הגיון ופרופורציה על גבו של הצרכן החרדי, ששבוי אולי בגזרתו הגיאוגרפית.
צאו מהעיירה, תתחילו לחיות, לכל הרוחות! (והיו רוחות היום!!!)
• פורסם בדף הפייסבוק של יונת קפלן