הרכב בית הדין הרבני הגדול לערעורים, בראשותו של הגר”ד לאו, קיבל את ערעורה של אם גרושה-משמורנית והתיר לה לעבור ולגור עם ילדיה בצפון הארץ.
המדובר בבני זוג שנישאו לפני תשע שנים ולהם שני ילדים קטינים, ושניהם מתגוררים מאז נישואיהם בגבעתיים.
לפני כשנה עלו יחסי בני הזוג שרטון והם החליטו להתגרש. סוכם כי הילדים יהיו במשמורת האם עם הסדרי ראייה של האב לביקורים של שלוש פעמים בשבוע ובסופו של כל שבוע שני.
לאחר הגירושין פנתה האם לבית הדין הרבני האזורי בתל אביב וביקשה לאפשר לה לעבור יחד עם הילדים לאחת הקריות באזור הצפון, סמוך לדירת הוריה וגם בסמוך לדירת הורי בעלה.
בית הדין הרבני האזורי בתל אביב ביקש חוות דעת בעניין מהלשכה הסוציאלית במחלקת הרווחה של עיריית גבעתיים – וזו המליצה כי טובת הילדים היא שהאם לא תעבור לגור בצפון.
דייני בית הדין בתל אביב קיבלו את ההמלצה וקבעו בהחלטתם: “טובת הילדים להישאר במקום מגוריהם בגבעתיים”.
על החלטה זו ערערה האם לבית הדין הרבני הגדול. לדבריה, ההחלטה שוללת ממנה את החירות הבסיסית שיש לכל אדם לגור בכל מקום שיחפוץ, וכן לא ברור מדוע ביכר בית הדין הרבני האזורי את זכות האב לגור במקום שיחפוץ על פני זכותה.
כמו כן ציינה אישה כי גם הוריה וגם הורי בעלה מתגוררים באותה קריה בצפון, הילדים מגיעים לשם לעתים קרובות ומכירים את המקום ויכולים להסתגל ולהתאקלם בו.
לעומת זאת טען הבעל, כי אין הוא יכול לעבור לצפון בשל עבודתו, ולדעתו טובת הילדים היא כי יישארו בגבעתיים כפי שממליצה לשכת הרווחה. לדבריו, אם האישה רוצה לעבור לצפון הוא מוכן לקבל את הילדים למשמרתו.
הגר”ד לאו והדיינים הרב דוד לבנון והרב שמואל גורטלר דנו ארוכות בנושא ולאחר עיון בהיסטוריה ההלכתית והמשפטית בעניין החליטו: “למרות שהתסקיר שקבע כי טובת הילדים להיות קרובים לשני הוריהם, כיוון שהאם מרגישה בדידות במקום מגוריה, רחוקה מהוריה ואין לה תמיכה משפחתית שהיא כל כך זקוקה לה, לפיכך לא ניתן לאסור עליה לעבור לגור באשר תחפוץ וזכותה לגור בכל מקום שתרצה.
“טובת הילדים אינה יכולה למנוע ממנה לעבור דירה. מה גם שאם האם תחייה חיי צער יהיו לכך השלכות לא טובות על הילדים ונמצא שכר עיכובה במקום בהפסדה. נוסף על כך האם זקוקה לעזרה תמידית לטיפול בילדים, ועזרה זו זמינה על ידי הסבים והסבתות המתגוררים באותה קריה בצפון”.
יחד עם זאת, קבע בית הדין הגדול כי יש לבחון עתה שוב את טובת הילדים לעניין קביעת משמורתם והסדרי השהות, בשל השינוי שיחול במקום המגורים של האם.
פסק הדין מבוסס על עשרות מקורות הלכתיים החל מהשולחן ערוך והראשונים וכלה בדיינים בני זמננו, כמו הגרי”ש אלישיב זצ”ל, וכמו כן שני פסקי דין ‘טריים’ שניתנו לאחרונה בבתי הדין הרבניים באשקלון ובבאר שבע.