אין לנו בעיה עם חרדי שבא לגור. יש בעיה כשקבוצה משתוללת • טור פוליטי

1.

ביום רביעי שעבר החליקה מכוניתו של שר הבריאות אל רחוב חזון איש בבני ברק.

מן המכונית יצא יעקב ליצמן, מי שהיה עד לפני שבוע ה’מאמי הלאומי’ (איך אמר עיתונאי חרדי בכנסת? על הסופגניות החילונים עוד סלחו לו, אבל על ההתערבות במאבק הפנים חילוני-חרדי-ערד, זה לא) ונכנס אל בניין מספר 5.

כ-100 ימים חלפו מאז ‘חתונת השלום’, חתונת נכדו של הרבי מגור, שנערכה בבית המדרש הגדול של החסידות בירושלים, במהלכה נכנס הרב שטיינמן, מנהיג הציבור הליטאי, כדי לאחל מזל טוב.

ליצמן לא היה אז בעניין והתנגד נחרצות לכל מהלך של שלום. לשבחו ייאמר, שלמרות שהיו מי שעקפו אותו, המשיך לדבוק ברבו בכל הלהט. הוא גם לא היה זה שיזם את ביקור הגומלין, כשבוע אחר-כך, של הרבי בבית שברחוב חזון איש 5. גם אז עקפו אותו, הוא סבר שזו שגיאה, אבל מהרגע שהשלום הפך לעובדה קיימת בשטח – לא התמרד.

גם השבוע, כשנשלח על ידי האדמו”ר לנסות ולצרף את הרב שטיינמן אל המאבק של חסידות גור בעיר ערד, הוא פשוט נסע. בלי להתחשב בכל שבעצם מדובר בהשפלה ציבורית עבורו. ככה זה כשאתה חסיד אמיתי.

אלא שדבר אחד לא לקחו חסידי גור בחשבון. שגם ממרומי גילו, 103 – וימים על ימי מלך תוסיף – שכלו, הבנתו וחריפותו של הגראי”ל שטיינמן חדה כתער. הוא הקשיב בקשב רב לשר, אבל כשהגיעה עת הסקת המסקנות, ביקש לחשוב – וליצמן יצא ללא תוצאה ממשית למאמץ שעשה.

מי שעלעל בדפי ‘יתד נאמן’ בימים שלאחר מכן יכול היה לראות איך ההתלהבות מהעימות המתגלגל דועכת. לא עוד מאמרי מערכת על חילול פח השמן הטהור בעיר הדרומית, לא עוד מלחמת חסידים באנטיוכוס – הלא הוא ראש העיר ניסן בן חמו, איש יש עתיד.

“זה לא מאבק על עיקרי הדת”, הסביר לי בכיר ב’דגל’. “אנחנו יוצאים להפגנות על נושאים קריטיים ליהדות החרדית”.

כן, הוא הסכים, שיש בעיה בערד. “אבל ערד לא המקום היחיד בו יש לחרדים בעיה. צרפי לרשימה גם ערים כמו חיפה, מודיעין ואפילו ירושלים – ערים בהן הציבור החרדי לא מרגיש ‘בבית’, לא מרגיש ‘שווה בין שווים’. אבל מכאן ועד לצאת לרחובות – הדרך ארוכה. האדמו”ר מגור הורה לחסידיו להפגין – שיפגינו. לנו לא הייתה הוראה כזו”.

2.

כשנה וחצי חלפו מאז הבחירות לראשות העיר ערד, בחירות בהן ניצח עו”ד ניסן בן חמו, איש מפלגת ‘יש עתיד’.

היו אלו בחירות שסבבו סביב נושא מרכזי אחד: לשמור על הרוב החילוני בערד.

עם תום הבחירות שוחח חרדים 10 עם המפסיד, מועמד הליכוד ולדיסלאב סנדלרסקי. הוא סיפר שהיו הרבה דיבורים, בצד השני, “כנגד החרדים ונגד ההתחרדות”, אבל העריך שבסופו של דבר לראש העיר הנבחר לא יהיו הכלים להתמודד, כי ככה זה “כשאתה לא משתף את הצד השני וכאשר אתה לא מקיים דיאלוג”.

בכלי התקשורת דווח כי הודעות אס-אם-אס שוגרו לתושבים בשפה הרוסית יום הבחירות ובהן נכתב: “המוני חסידי גור בקלפיות, הם ינצחו אם לא תצביעו בעד ניסן בן חמו”. כבר אז הכתובת הייתה על הקיר וברור היה שאהבה רבה לא שורה בין חסידי גור ובין בן חמו.

אז אמנם בליל הניצחון, רגע אחרי שהודה למצביעיו, הכריז המנצח כי הוא הולך להיות “ראש העיר של כל תושבי ערד, חילונים ודתיים”, אבל בפועל, אפעס, העניינים חרקו, לשון המעטה.

כמה חודשים אחרי התראיין בן חמו ב’רדיו דרום’. “חסידות גור”, הוא סיפר, “מסרבת לקבל את העובדה שהציבור בערד אמר את דברו. הציבור מחסידות גור התרגל לאורך השנים שמעלימים עין וכל פעם שצצה איזושהי בעיה אז האיום האולטימטיבי של ‘נפרק את הקואליציה’ ונהלך אימים על ראש העיר, תמיד צץ ואז הכל מסתדר.

“אני בבחירות האלה אמרתי דבר אחד פשוט לתושבי ערד…אני אהיה ראש עיר שלא יהיה נתון לסחטנות, לא אהיה נתון לבריונות, אף אחד לא יכתיב לראש עיריית ערד איך לנהל את העיר ובוודאי לא בניגוד לחוק”.

אם חשב מישהו שהמריבה היא בין חילונים וחרדים, הוסיף בן חמו והבהיר: “אני עדיין ראש העיר של כולם וזכיתי לתמיכה רחבה של הציונות הדתית, של קהילת חב”ד, של כל הזרמים הדתיים האחרים פרט לחסידות גור” – ואז הטיל פצצה.

הוא חשף כי הוזמן לשיחת הבהרה אצל שר הבריאות (אז עדיין סגן) “הרב ליצמן המכובד, שישב ואמר לי בצורה ברורה: ‘ידידי היקר, זה שנבחרת לראש עיר זה לא אומר שום דבר. או שתתן לחסידות גור מה שהם מבקשים בערד או שאני באופן אישי אמנע ממך תקציבים בממשלה. זה (סגן) שר במדינת ישראל אומר לראש עירייה”.

מכאן והלאה, שום דבר לא הלך לכיוון טוב. התושבים החילונים כועסים, חסידי גור בעיר זועמים, שאר החרדים מנסים שלא להתערב. בקיצור, מרקם הדו-קיום חילונים-חרדים, שהוא חלק הכרחי ממגורים בעיר מעורבת, ‘הלך פייפען’, כמו שאומרים בחסידית…

3.

בסופו של יום, התוצאה הייתה עגומה. הפגנת המחאה אתמול בבני ברק היא רק יריית פתיחה.

אבל זו רק התוצאה הישירה. רחוב או שנים פקוקים, נהגים עצבניים, חילונים זועמים. לכל זה יש גם תוצאת לוואי, והיא רחוקה מלהיות משמחת.

נראה לכם שתושבים בחיפה, רק לדוגמה, סובלים פחות מאפליה וקיפוח?

יצא לי לאחרונה לפגוש תושבת  חיפה בשם גילה זמיר, שאפילו מנסה להריץ ראש עיר אלטרנטיבי משום שהיא ממש לא מרוצה מראש העיר הנוכחי. את האמת, ישבתי איתה ושמעתי מפיה בין לבין גם תלונות על החרדים. “זה לא מה שהיה בתקופתך, היום הם רבים, הם מנסים להשתלט”.

שבו עם מיכי אלפר, מי שהיה אמור לקבל את תפקיד סגן ראש העיר וסורב מצד יונה יהב, ותשמעו שגם לו יש בטן מלאה על ראש העיר שלא מימש את הבטחתו להעניק לו את התפקיד. ולא רק. הוא גם יספר על אפליה לרעה של החרדים.

אז איפה ההבדל בין חיפה לערד? שחיפה לא יצאה לפקוק רחובות בבני ברק, לא הרימה כותרות על גזירות שמד, ושמרה על פרופורציה. (בהערת אגב, למה לא נשמע קולה של חסידות גור במאבק החיפאי? זו הייתה השאלה שנשאלה השבוע מפי בכירים ב’דגל התורה’).

את ארסנל ה”אנטיוכוס”, “גזירות שמד” ו”מתנכלים לנו” חשוב לשמור לשעת שמד אמיתית, כזו שתעקור בחורי ישיבה מהסטנדר או לא פחות מזה. מה שקורה בערד הוא בדיוק הפלפל השחור שיזניק את ‘יש עתיד’ בבחירות הבאות, וזה ממש לא מה שנציג גור בכנסת, יענקל ליצמן, מייחל לו.

 4.

שוחחתי עם שני ראשי ערים חילונים. השיחה איתם הייתה שלא לציטוט בשמם, לכן אציג את עיקרי הדברים, מבלי לרמוז מי הדוברים.

המעניין הוא שכל אחד מהם בנפרד, וללא כל תיאום, אמר בעצם את אותם דברים. ניסיתי לתהות מדוע מאשימים ראשי ערים בהתנגדות לבנייה עבור חרדים.

ההסבר שלהם היה פשוט. אין להם בעיה עם חרדי שמגיע לגור בעיר. גם לא עם קבוצה. אבל ברגע שקבוצה חרדית מתחילה להשתולל, לסגור כבישים ולדרוש דרישות שלא מגיעות בהבנה ובהידברות עם הציבור החילוני הוותיק בעיר – זו בעיה.

מי שבסופו של דבר ‘אוכל אותה’ מהבעיות שצצות, הם אומרים, הוא ראש העיר, שאמור להיות הגננת המפשרת בין הניצים.

נראה לכם נעים לו, לבן חמו בערד, שהעיר מגיעה למהדורות החדשות רק כי יש עימותים עם חרדים? נראה לכם שיו”ר מפלגתו יאיר לפיד מחמיא לו על כך? גם אם הוא מגבה אותו במאבקו, הוא בטח לא מאושר מהתוצאה, שלא ממש עושה לו טוב במהלך של ‘חייך לציבור החרדי’, כפי שהוא מנסה בשנתיים האחרונות.

תחשבו על זה: כשחרדי נכנס לדירה חדשה בבניין בו מתגוררים חילונים, כל חילוני רואה בו בבואה של מי שנלחם על בית הכנסת בערד. לא משנה מי צודק שם בערד, ולמי שייך בית הכנסת – ההפסד מכזו מריבה הוא של כולנו.

אפרופו מצוקת הדיור, מערד יצא השבוע עשר טון של זפת שיכשיל כל אפשרות לפתרון עתידי. לתשומת לבו של הנציג מטעם ‘יהדות התורה’ בוועדת הדיור של משרד השיכון (בעצם, טרם סיימו את המריבה, גם ‘דגל’ רוצה נציג) מנחם לייזר מוזס…