מדד הדמוקרטיה: נתניהו הצליח – האמון בתקשורת בצניחה דרמטית

נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, הגיש היום (שני) את מדד הדמוקרטיה לשנת 2016 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.

המדד החדש מעיד על ירידה באמון במוסדות הציבור. בתחתית הרשימה נמצאים המוסדות הפוליטיים: אמון הציבור בכנסת עומד על 26.5%, האמון בממשלה עומד על 27% ואילו האמון במפלגות עומד על פחות מ-14%.

התוצאות הקשות מחלחלות גם למוסדות נוספים: האמון במשטרה עומד על 40%, האמון בבית המשפט העליון עומד על 56%, האמון במוסד נשיא המדינה עומד על 61.5%.

על רקע תקיפות ראש הממשלה בנימין נתניהו את התקשורת, אמון הציבור בתקשורת ספג ירידה משמעותית ועומד על 24% בלבד (לעומת 35.5% אשתקד). המוסד היחיד השומר על רמת האמון הגבוהה בקרב הציבור, הוא צה”ל שזוכה לאמון בקרב 90% מהציבור היהודי ו-82% בציבור הכללי.

בנוסף, רוב הישראלים סבורים שהפוליטיקאים בישראל מנותקים מהבעיות והצרכים של הציבור ורק שליש מהציבור סבור שחברי הכנסת עובדים קשה ומבצעים את תפקידם כראוי.

79 אחוזים סבורים שפוליטיקאים דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם, מאשר לאינטרסים של הציבור שבחר בהם ו-47 אחוזים סבורים שאין בישראל מפלגה שמייצגת את השקפותיהם בצורה טובה (ירידה של 10 אחוזים בהשוואה לשאלה זהה שנשאלה במדד 2012).

61 אחוז מהערבים מסכימים שהמנהיגים הערבים דואגים בעיקר לבעיות של הפלסטינים בגדה ובעזה ופחות מדי לבעיות של הערבים הישראלים.

42% מהישראלים סבורים שבכדי להתמודד עם הבעיות של ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל.

גאים בישראליות

מצד שני, למרות משבר האמון במוסדות הפוליטיים, רוב אזרחי המדינה יהודים וערבים (86 אחוזים מהיהודים ו-55 אחוזים מהערבים) אמרו כי הם גאים בישראליותם.

הערכת מצבה הכללי של ישראל נוטה גם השנה לחיוב: 36 אחוז מהישראלים סבורים שמצבה הכללי של המדינה טוב, 40 אחוז סבורים שהוא “ככה-ככה” ו-23 אחוזים סבורים שהוא רע. בנוסף, (78 אחוזים מהיהודים ו-60.5 אחוזים מהערבים) סבורים שמצבם האישי טוב.

שני שליש מהישראלים אופטימיים לגבי עתידה של ישראל. רוב היהודים (71 אחוזים) מסכימים עם הקביעה שישראלים תמיד יכולים לסמוך על ישראלים אחרים שיעזרו להם בעת צרה.

הציבור הערבי חצוי בשאלה זו (42 אחוזים מסכימים עם האמירה ו-44.5 אחוזים אינם מסכימים איתה).

הערבים מקופחים

תוצאות נוספות: יותר ממחצית (53%) מהיהודים סבורים שאזרחי ישראל הערבים מקופחים לעומת היהודים. ובכל זאת, קרוב למחצית מהיהודים (44.5%) תומכים בכך שישראל כמדינה יהודית תזרים יותר תקציבים ליישובים יהודים מאשר לערבים.

כמו כן, רוב יציב בציבור היהודי (השנה 59%) מתנגדים לצירוף מפלגות ערביות לממשלה ולמינוי שרים ערבים. זאת בניגוד לרוב (72%) מהערבים התומכים בהצטרפות של מפלגות ערביות לממשלה ומינוי שרים ערבים.

צילום: פלאש90

עם זאת, הסקר העלה נכונות ניכרת לקרבה חברתית (שכנות, חברות, עבודה משותפת) בין יהודים לערבים, למעט נושא הנישואין שהוא בבחינת טאבו בשני הציבורים.

72% מהיהודים חושבים שהחלטות גורליות בנושאי שלום וביטחון צריכות להתקבל ברוב יהודי בלבד. 62.5% מהיהודים סבורים שבמלחמה בטרור אין מקום לשיקולי מוסר ומותר להשתמש בכל האמצעים כדי למנוע פיגועים ו-51% סבורים שאם השב”כ, המשטרה או הצבא חושדים במישהו שהוא מעורב בטרור, צריך לתת להם את הסמכות המלאה לנהל את החקירה בלי שום מגבלות חוקיות..

תגובות: “חוסר האימון מטריד”

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר עם קבלת המדד: “המבנה החברתי הישראלי, והאתגרים המדיניים הישראליים הם ייחודים. החלוקה למגזרים שונים, כמו גם החיים בתוככי מרחב גיאוגרפי לא דמוקרטי, ההתמודדות עם אויבים מבחוץ, מתקפות טרור ומדינות עוינות מציבות את הדמוקרטיה הישראלית במבחנים מורכבים פעם אחר פעם. הדמוקרטיה הישראלית עמדה במבחנים קשים ויכלה להם ואנחנו צריכים לגייס את כל הכוחות כדי להצליח להתמודד עם האתגרים הנוכחיים”.

“נקודה נוספת שעלינו להתמודד אתה, נוגעת לחוסר האמון של הציבור במוסדות הדמוקרטיים. המדדים הנמוכים של אמון הציבור מטרידים מאד, ומוטל על כל הגופים לעשות בדק בית ולבחון מה צריך לעשות כדי שהציבור ימשיך להאמין שהמוסדות הדמוקרטיים שלנו משרתים אותו והוגנים כלפיו”.

פרופ’ תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה שעמדה בראש צוות המחקר, אמרה: “נתוני המדד מצביעים על תהליך שעוברת ישראל במסגרתו נחלשת בקבוצת הרוב היהודית התמיכה במודל הדמוקרטי הליברלי, השם במרכז את זכויות הפרט והאזרח ללא הבדל גזע מין ודת וגוברת התמיכה במודל דמוקרטי אחר, המדגיש את האינטרסים והערכים של הלאום היהודי”.