משה קצב סוף-סוף הולך הביתה: ועדת השחרורים הודיעה היום (ראשון) לנשיא לשעבר כי החליטה להורות על שחרורו מהכלא, בתום חמש שנות מאסר. קצב פרץ בבכי למשמע ההחלטה.
במסגרת השיחרור המוקדם הוטלו על קצב שורה של תנאים, בתוכם איסור יציאה מהארץ, איסור על החלפת כתובת מגוריו ללא אישור, וכן השתתפות בתוכנית טיפולית.
במסגרת התכנית נדרש קצב גם להשתלב בלימודים על בסיס יומי בבית מדרש בעיר מגוריו – קרית מלאכי, להשתלב בקבוצה טיפולית תורנית בתדירות של אחת לשבוע, ולעבור טיפול פסיכו-סוציאלי פרטני בתדירות של אחת לשבוע.
בנוסף חל על קצב איסור להתראיין באמצעי תקשורת, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו, וכן נאסר עליו לעסוק בכל תפקיד בו ימצא ביחסי מרות וכפיפות עם נשים.
חברי הוועדה, בראשות השופט בדימוס משה מכליס, טענו בחודש אוגוסט כי לא ישנו את החלטתם, אולם הוסיפו כי אם קצב ימשיך בטיפול בבעיותיו השונות, יוכל להתייצב לפני הוועדה בתוך שישה חודשים מבלי צורך להגיש בקשה לקיום דיון חוזר.
קצב אמנם סירב להשתתף במסגרת טיפולית של שירות בתי הסוהר, אך הסכים לעשות זאת מחוץ לכותלי הכלא. משום כך הגיעה הוועדה למסקנה: “היום נכון האסיר להתחיל בהליך טיפולי שייתן מענה לבעיותיו השונות, והוא מתחיל להבין את הבעייתיות שבהתנהלותו בעבר”.
בפרקליטות טענו שאין לשחרר את קצב בעיקר נוכח העובדה שהוא לא מקבל אחריות על מעשיו הפליליים ומסרב להביע חרטה, וממילא אינו עובר הליך שיקום כמקובל בשירות בתי הסוהר.
הוועדה, כפי שצפה עורך דינו של קצב לא קיבלה את עמדת הפרקליטות, ומשה קצב ישוחרר לביתו.
בכוונת פרקליטות המדינה לבקש את עיכוב שחרורו של קצב, על מנת לערער על ההחלטה. בעקבות כך, קצב ישהה לפחות בשבוע הקרוב בכלא.
פרקליטו: חבל שהוא לא הקשיב לי
פרקליטו, עו”ד ציון אמיר, התראיין לאחר ההחלטה ואמר: “יום מרגש מאד לנשיא קצב. גם לי, כמי שמלווה אותו מיוני 2006. היום הגיע המסע הזה לסיומו, אני שמח על כך, אני שמח שהמסע הסתיים”.
עורך הדין נשאל האם הנשיא התקשר לאשתו – והשיב: “הוא עדיין לא דיבר עם אשתו שכן הוא לא רשאי עדיין לעשות את השיחה הזו מהמקום שהוא נמצא בו. אנחנו עשינו את השיחה הזו”.
לדברי עורך הדין, הוועדה התייחסה למפגשים שלו עם גורמים טיפולים, אך היא גם התייחסה אליו אישית. “הם מאמינים לכנות שלו, לפתיחות שלו. הגורמים הושיטו לו יד והוא הושיט יד בחזרה, הם הביעו אמון מלא בהצהרות שלו בפני הוועדה”.
אמיר העריך כי המדינה לא תערער על הבקשה המנומקת היטיב כדבריו, והכריז כי הוא מצפה שהמדינה “תגלה גדלות נפש תוותר על הערעור, כדי שהוא יוכל כבר הלילה לישון בקרית מלאכי”.
בסופו של הראיון סיפק עורך הדין כותרת נוספת כשאמר שבפעם הראשונה הוא מביע צער גדול על כך שהנשיא לשעבר לא הקשיב לעצתו בזמנו (אודות קבלת עסקת הטיעון, ח.ט). “אילו הוא היה מקשיב לי אז, הייתה נחסכת ממנו דרך ייסורים ארוכה”.