• ההצבעה לנשיאות היא חשאית, וחמשת המועמדים ח”כ רובי ריבלין, ח”כ לשעבר דליה איציק, ח”כ מאיר שטרית, השופטת בדימוס דליה דורנר וחתן פרס נובל פרופ’ דן שכטמן – מספר שיא בתולדות ההתמודדות – יצטרכו לגרוף את מירב הקולות מבין 120 חברי הכנסת כדי להיבחר לתפקיד הנשיא ה-10 של מדינת ישראל.
• הסיבוב הראשון יחל בשעה 11:00, כאשר חברי הכנסת ייקראו בזה אחר זה, לפי סדר אלף-ביתי, להיכנס אל מאחורי הפרגוד שמוצב באולם המליאה, ולהצביע עבור המועמד המועדף עליהם.
• לאחר ההצבעה, הקלפי תועבר לחדרה של מזכירת הכנסת לספירת קולות, בהשתתפות חברי ועדת הקלפי – הח”כים סתיו שפיר מהעבודה, אופיר אקוניס מהליכוד ויצחק כהם מש”ס, כמו גם היועצת המשפטית של ועדת הכנסת.
• במידה ואחד המועמדים יצבור 61 קולות כבר בסיבוב הראשון, הוא יוכרז כנשיא המדינה. במידה ולא, יעלו שני המועמדים המובילים לשלב הבא.
• אם יהיה תיקו במקום הראשון בין שלושה מועמדים בעלי מספר קולות זהה -למשל ריבלין, איציק ודורנר עם 30 קולות כל אחד, או תיקו בין שני מועמדים ומעלה במקום השני, – למשל ריבלין 40, איציק ודורנר 30, ייערך שוב סיבוב הצבעה, בהשתתפות כל חמשת המועמדים.
• במקרה בו שני מועמדים יעלו לסיבוב השני, ואחד מהם יפרוש – תתקיים הצבעה בעד או נגד המועמד שנותר.
• אם מספר הקולות בעדו יעלה על מספר הקולות נגדו, הוא יוכתר כנשיא המדינה. בשנת 2007 הסיר רובי ריבלין, שקיבל 37 קולות, את מועמדותו כשעלה לסיבוב השני מול פרס שקיבל 58 קולות מהסיבוב הראשון וקרא לתמוך בפרס. 86 חברי כנסת הצביעו בעדו בסיבוב הנוסף, ו-23 התנגדו.
• לאחר הכרזת המנצח יתקיים טקס בטרקלין שאגל.
• תמונתו של המנצח תצורף בקיר המשכן לתשעת הקודמים שכיהנו בתפקיד.
מתי ובכמה זכו הנשיאים הקודמים?
פרופ’ חיים ויצמן נבחר ראשון, בפברואר 1949 ברוב של 83 קולות מול 15 לפרופ’ יוסף קלויזנר, ונבחר שוב בנובמבר 1951, על ידי 85 קולות מתוך 99 וללא יריב.
בדצמבר 1952 ניצח יצחק בן צבי ממפא”י את פרץ ברנשטיין מציוניים כלליים, מרדכי נורוק מהמזרחי ויצחק גרינבוים. 62 מתוך 112 המצביעים בסיבוב השלישי נתנו לבן צבי את כולם. בן צבי נבחר לשתי כהונות נוספות, ללא יריבים, וכיהן בתפקיד עד 1962.
במאי 1963 נבחר זלמן שז”ר, כשניצח את ברנשטיין מהמפלגה הליברלית – 67 מול 33. שז”ר נבחר שוב ב-1968, כשהפעם רץ לבדו.
אפרים קציר ניצח באפריל 1973 את פרופ’ אפרים אלימלך אורבך 66 מול 41.
יצחק נבון כיהן מ-1978, אז נבחר ללא יריב.
חיים הרצוג ניצח ב-1983 בהצבעה הצמודה ביותר – 61 מול 57 – את פרופ’ מנחם אלון. הרצוג נבחר שוב ב-1988, והשלים כהונה של עשר שנים.
עזר ויצמן ניצח את דב שילנסקי ב-1993, ונבחר לכהונה נוספת ב-1998, כשניצח 63 – 49 את שאול עמור.
ביולי 2000, לאחר פרישת ויצמן עקב פרשיית כספים, ניצח משה קצב את שמעון פרס עם 63 קולות מול 57.
ב-2007, עם סילוקו של משה קצב, התמודד פרס שוב, הפעם מול ריבלין ואביטל – וניצח.
כעת חוזר ריבלין להתמודדות שנייה.