בפסק דין שניתן על ידי שופטי בג”צ, העניק בית המשפט גיבוי מלא לעמדת הרבנות הראשית לישראל בכל הנוגע לטיפול הרבנות בחשדות לזיופי כשרות.
פסק הדין, עליו חתומים השופטים אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ומני מזוז, מתייחס לרצף אירועים שהתרחשו החל מסוף שנת 2015, בהם הועלו חשדות לשיווק תוצרת שאינה כשרה המיוחסת לחברת ג.ה.ס. איכות הבשר מחיפה, כולל חשד לשימוש במדבקות פלומבות וחשבוניות הקשורות לכאורה לג.ה.ס.
במסגרת חקירת הפרשה אף הוצא צו על ידי בימ”ש לתפיסת ממצאים על ידי מפקחי היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ברבנות הראשית לישראל.
רצף האירועים העלה חשד, כי קיים אתר ייצור נוסף אשר אינו עומד תחת השגחת הרבנות, אולם משווק תוצרת הנחזית להיות ככשרה.
בעקבות כך הודיעה הרבנות הראשית לישראל על איסור קליטת תוצרת הנושאת את שם החברה בעסקים המושגחים על ידה ולאחר תהליך שימוע ארוך, הסירה גם הרבנות חיפה את כשרותה מהמפעל.
בתגובה, טען בעל המפעל, כי אלמונים זייפו את תוצרתו וכי לא נפל כל פגם במעשיו, ואף הגיש תלונות במשטרה וברשות המיסים על הפצת סחורה וחשבוניות מזויפות הרשומות על שמו.
בסופו של הליך ערעור בו הוחלט על אפשרות להחזרת הכשרות למפעל בתנאים מחמירים, עתר בעל המפעל לבג”ץ בדרישה לחייב את מועצת הרבנות הראשית ואת הרבנות חיפה להחזיר לו את הכשרות – גם ללא עמידה בתנאים אלו.
למרות טענות בעל המפעל כי הוא עמד כקורבן לזיוף, קיבלו שופטי בג”צ את עמדת הרבנות הראשית כי תפקידה הוא מניעת הונאות כשרות מהציבור, וכי בהחלטותיה ובפעילותיה מילאה את חובתה לציבור, תוך קביעה חד משמעית כי רצף האירועים מחייב את הרבנות הראשית לישראל לטפל בכך שלא תיגרם הטעייה של הציבור דורש הכשרות – שאם לא כן תמעל הרבנות הראשית בשליחותה.
“דעת לנבון נקל – ועלינו לאחוז את השור בקרניו – כי מתפקיד המשיבות (הרבנות הראשית לישראל ורבנות חיפה) על פי דין הוא השמירה כנגד הונאת הצרכנים בכשרות”, נאמר בפסק הדין. “אכן, מועצת הרבנות הראשית היא רשות מינהלית הכפופה למשפט; אך תפקידה במאבק למניעת הטעיה בכשרות, לפי חוק איסור הונאה בכשרות, תשמ”ג-1983 נהיר ותקף.
“הימצאם של משלוחי בשר לא כשר נושאי תוית הכשרות של העותרת על מוצרים שלא מפעלה ייצר, וכך לגבי חותמות (פלומבות), מחייב את המשיבות לטפל בכך, יהא אשר יהא הגורם שעבר את עבירות ההונאה, שאם לא כן תמעל בשליחותה. לכן הצעדים שנקטו המשיבות היו במקומם בשל חשש להטעיה, שכן היה עליהן לעשות מלאכתן”.
החלטה זו של בית המשפט הינה חוליה נוספת בפסקי דין לאורך השנים אשר מחזקים ומקבלים את עמדת הרבנות, ביחס לפרשנות חוק איסור הונאה בכשרות והן ביחס ליישומו באופנים השונים.
ברקע לפסק הדין עומד הליך של דיון נוסף בבג”צ, בהרכב מורחב, בסוגיה של הצגת בתי עסק ככשרים ללא תעודות של הרבנות. פסיקת זו של בג”צ מותירה, פעם נוספת, ואף מגבה את הרבנות הראשית לישראל בפעולות האכיפה שתכליתן הגנה על הציבור מפני ניסיונות הכשלה.
מנכ”ל הרבנות הראשית לישראל, הרב משה דגן, מסר בתגובה לפסק הדין: “תפקידה של הרבנות הראשית לטפל בין היתר בתחום ההונאה בכשרות על מנת להגן על הצרכן דורש הכשרות.
“הרבנות הראשית לישראל, כמוסד ממלכתי, משמש כגוף ארצי ורגולטורי מכוח חוק המסוגל לתת מענה רוחבי לענייני הכשרות בארץ לעומת גופים פרטיים המוגבלים הן בהיבט היכולת על שמירת הכשרות והן בהיבט אכיפת חוק הונאה בכשרות, כל זאת על מנת למנוע מכשלה מהציבור.
“על הציבור לדעת כי מעבר לפעילותה היומיומית של הרבנות המקומית והשגחתה על יצרנים כשרים, הרבנות הראשית לישראל מלווה את הרבנויות המקומיות ומפקחת על התחום ובכך משלימה את ההגנה על הצרכן מפני הונאה בכשרות.
“תפקידנו ברבנות הראשית לישראל הוא לספק לציבור צרכי הכשרות בישראל את המגיע לו ולדאוג כי תעודת הכשרות המופיעה על מוצר המזון, אכן תעיד כי המוצר עומד בכל מרכיבי ההלכה בכל שרשרת הייצור של המוצר ממרכיבי חומרי הגלם ועד ליצורו הסופי והגשתו לסועד”.