על יהודה גולדשטיין שמעתי לפני מספר חודשים, כאשר אנשים בעיר קרית אתא תיארו בפני את מאבקו מול העירייה בכל הנוגע לעבירות בניה, כביכול.
מפה לאוזן נלחש מזה חודשים ארוכים כי באחד ממשרדי הממשלה נמצא דו”ח, הנושא את השם ‘דו”ח מאלק’ – אשר יד נעלמה דואגת לכך שדו”ח זה לא יתפרסם.
הנה תשובת ‘מדינת ישראל, משרד הפנים, המנהל לשלטון מקומי, חופש המידע’ לפנייתו של גולדשטיין ב”בקשה לקבל דו”ח של הד”ר מאלק בסיור בעיריית קרית אתא מיום 13/1/2015″.
“במקרה דנן מדובר בדו”ח ביקורת חיצונית שבוצעה באמצעות רו”ח ד”ר מאלק עמרור שמטעם מחוז חיפה של משרד הפנים”, נאמר במכתב עליו חתומה מיכל גולדשטיין, הממונה על חוק חופש המידע במשרד. “בקשתך לחשוף את המידע בדבר בוח ביקורת חיצונית שלא הבשיל לכדי דוח סופי ורשמי, מה גם שמדובר במסמך שטרם קיבל את התייחסות ראש העיר לממצאי הביקורת.
“אנו סבורים כי בנסיבות העניין יש לדחות את הבקשה להעביר את הדו”ח, בשים לב לאיזונים, האינטרסים והזכויות שיפורטו להלן השואפות להבטיח איזון ראוי בין האינטרס הציבורי לזכות בחופש מידע כחלק מחופש הביטוי לבין הצורך בהגנת הפרטיות ופגיעה בצדדים שלישיים המופיעים בדו”ח הדו”ח בגדר טויטה..
“מדובר במסמך הכולל התייחסות לליקויים וממצאים שעלו בביקורת לתוכנם של מסמכים. בדו”ח שזורים זה בזה החלק העובדתי האובייקטיבי המבסס את הביקורת על ממצאי הבדיקה לבין החלק הסובייקטיבי המכיל ניתוח הממצאים מנקודת ראות המבקר, הערכות אישיות, מסקנות והסקת מסקנות ברמה הפנימית..
“בהתאם להוראות סעיף 9 (א) (3) לחוק חופש המידע התשנ”ח-1998… הרשות לא תמסור מידע שגילויוו מהוות פגיעה בפרטיות… אף שמדובר בזכות לקבלת מידע המהווה אמצעי חשוב ביכולתו של הציבור להפעיל פיקוח ובקרה על הרשות”.
“נראה כי התייחסות בעלי התפקידים של הרשות לדו”ח הינה סוג של תרשומת פנימית. אנו רואים חשיבות רבה בהגנה על האינטרס של שמירה על חסיונה של תרשומת פנימית זו, מתוך ההנחה כי מתכונת זו אפשרה למעורבים והמוזכרים בדו”ח קיומו של הליך ענייני ונטול לחצים. מה גם שמדובר בתרשומת פנימית הנוגעת גם לצדדים שלישיים…
“שקלנו את האפשרות להשמיט את המידע מהדו”ח או קטעים ממנו ואילו למסור ואולם במצב דברים זה קיים קושי בסימון ‘בעפרון כחול’ את החלקים שלא ניתן לגלותם ולפרסם את היתר”.
השורה התחתונה: לא תקבל את הדו”ח.
האם זה אומר שהתלונות התקבלו, נבדקו, התקבלו תשובות מהרשות והכול ‘נסגר בחדרי חדרים’? כך, לכאורה, עולה ממכתב התשובה.
האם בחלוף הזמן, למעלה משנה מאז התקבלה התייחסות משרד הפנים, עדיין לא פורסם הדו”ח לעיון הציבור? האם רק משום שיש בתוכו גם חלקים שהם ‘תכתובת פנימית’ יוסתר הדו”ח מהעין הציבורית וגם מעיני התקשורת? נשמע בלתי סביר.
חרדים 10 הרים את הכפפה והחל לבדוק במה מדובר.
מהממונה – לדוברות
תחילה פניתי למשרד הפנים, המשרד אליו הגיעו התלונות ואשר שיגר לעיר רואה חשבון, מומחה בנושאי בניה בשם ד”ר מאלק עמרור. במשרד הפנים, לשבחם ייאמר, מיהרו להגיב וטענו כי מנהל התכנון והבנייה נלקח ממשרדם מיד לאחר הבחירות בשל דרישת שר האוצר משה כחלון. “פני למשרד הבינוי והשיכון, למחלקת מנהל התכנון”, יעצו לי.
פניתי אל הממונה. במשך חודשיים לא קיבלתי את תגובתה – מה שעורר, כמובן, את חשדי עוד יותר.
פניתי השבוע בשנית אל הממונה. הפעם העבירה אותי אל הדוברות של מנהל התכנון. ניחשתם נכון, כמה ימים חלפו וגם משם לא הגיעה כל תגובה. גם לא תגובה, לפיה אין אישור לפרסם את הדו”ח משום החלקים הכוללים ‘תכתובת פנימית’. שום תשובה, אפס תגובה.
האם הדו”ח הופק וממתין, כשיד נעלמה מחביאה אותו באחד מהארגזים? אלוקים יודע.
גולדשטיין זועם – ובצדק. מבחינתו, הוא הקדיש זמן רב לוועדה ולהפקת ממצאיה, לא הגיוני שאף אחד לא מוכן לומר לו מה קורה עם הדו”ח שהוא תוצר של עבודתו.
יש לו, אגב, הרבה הסברים וקונספירציות לסיבה מדוע הדו”ח מוסתר.
דממת אלחוט
בשיחה עמו הוא מספר: “תחילתו של הסיפור בניסיון שלי לקבל תמ”א 38 בבית הישן שלי ברחוב כצנלסון. הבאתי קבלן. הוא אמר לי: תשמע, מהעירייה הם דורשים ממני דברים… סתם ולא פירש.
“האסימון עדיין לא נפל לי. כשעברתי לבית חדש ברחוב המגינים 7 בקרית אתא, התברר לי שיש עוד משהו שנעשה, לפי ראות עיני בניגוד לחוק. פניתי לעירייה, ביקשתי פרטים, אך לא קיבלתי אותם.
“התחלתי לחקור, בדקתי כ-9 אתרים שונים בקרית אתא, ברחובות שונים, גיליתי דברים שלטעמי גבלו באי סדרים, במילים מכובסות. התחלתי להתכתב עם הממונה על המחוז במשרד הפנים יוסי מישלב.
“יום אחד קיבלתי הודעה טלפונית ממנו שהוא מינה מבקר חיצוני בשם ד”ר מאלק עמרור, גם רו”ח וגם עו”ד, לעשות איתי סיורים במקומות שהתלוננתי עליהם. קבעתי איתו פגישה.
“ד”ר מאלק עמרור היה יו”ר הוועדה לתכנון ובניה בעבר של מורדות הכרמל והוא מבין עניין. קבעתי איתו תאריך, כנראה כדי שלא יזהו אותו, השאיר את הרכב בתחנת דלק, סיירנו ב-9 אתרים שונים בקרית אתא. אמר לי שמהסיור הוא הולך למשרד מהנדס העיר.
“המתנתי קרוב לחודשיים-שלושה לבדוק האם כתב דו”ח ומה נעשה בדבר. פניתי אל המחוז, דממת אלחוט. פניתי אל התנועה לחופש המידע – וקיבלתי את המכתב הזה שהועבר אליך.
“הייתי אצל הסגן של ד”ר מאלק, אמרתי לו שלא בסדר שלא קיבלתי את הדו”ח לעיון. אחרי שנה, לא תאמיני, שוב הזמינו אותי לפגישה אצל המתכננת של המחוז. היו שם 8 איש, בהם שני אנשי עירייה. לא ממש היה נראה לי שמישהו מתייחס אלי. מאז ועד היום אני מתרגז כשאני רואה עיוותים, אבל ידי כבולות, לא נראה שלמישהו במדינת ישראל אכפת”.
בטן מלאה
גולשטיין מאד מקווה שאיכשהו הסיפור הזה יגיע ביום מן הימים לבית המשפט. יש לו בטן מלאה, והרבה מה לומר. כאן המקום לציין כי חלק מדבריו שמורים במערכת, חלקם צונזרו מפאת הקושי להוכיח את נכונותם בהיעדר אפשרות לקבל לידינו את הדו”ח.
ישראל, שנת 2016. למעלה מ-20 שנה לאחר שנחקקו חוקי יסוד הקשורים לחופש וחירות המגינים על ערכי הדמוקרטיה, ועדיין ההתנהלות העולה מהסיפור הנ”ל מריחה רע. רע מאד.
ממשרד הפנים, האוצר, מנהל התכנון והבנייה, ומעירית קרית אתא לא נתקבלו תגובות.