מבקרים ביפו? הרימו עיניים למעלה: מעתה, ניתן שוב לראות את החותם המקורי של הסולטאן עבדול חמיד, בונה מגדל השעון, כשהיא מתנוססת על סמלה המפורסם של העיר.
במהלך השנה האחרונה עבר מגדל השעון שימור וחיזוק הנדסי, באמצעות חברת עזרה וביצרון של עיריית תל אביב-יפו. במהלך העבודות התברר כי חותם השיש המקורי (“טוגרה”), הנושא את סמלו של הסולטאן עבדול חמיד השני (שליט האמפריה העות’מנית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה-20), נמצא במצב רעוע.
לא זו בלבד שהשיש איבד מזמן את צבעו המקורי וכבר לא ניתן היה לזהות כי קיים עליו תבליט, אלא שלוח החותם, הממוקם בגובה 12 מטר מעל המדרכה, היה בסכנת נפילה: השיש היה סדוק ומנותק בחלקו מהקיר, ופני השטח שלו היו מפוררים.
חותם זה, הממוקם בצידו הדרומי של המגדל, היה החותם המקורי האחרון מתוך ארבעה ששרד על המבנה.
בשנת 2001 הותקנו שלוש רפליקות מזכוכית מעוטרות בגילוף חותם הסולטאן, במקום לוחות השיש שלא שרדו.
משמרי רשות העתיקות, אשר בחנו את חותם השיש המקורי האחרון שנותר על המגדל, קבעו שמצבו הקשה מחייב התגייסות להצלתו. הוא נותק מהקיר בעזרת איזמלים והועבר למעבדת השימור בירושלים. שם, ביצע המשמר מארק אברהמי את עבודות השימור והשיחזור: יוצרה לחותם תמיכה חדשה, הודגש התבליט שדהה לחלוטין בעזרת פיגמנטים, ולאחר העבודות, הוחזר לפני שבועיים לוח השיש המקורי לאתרו.
פאינה מילשטין, אדריכלית שימור יפו העתיקה ברשות העתיקות: “מגדל השעון שביפו נמצא במרכז כיכר השעון של היום והוא נבנה לצד אתרים מונומנטאליים של יפו: הקישלה-תחנת המשטרה מהתקופה העות’מאנית, והסראיה-בית השלטון הטורקי.
“כשמלאו 25 שנים לשלטונו של סולטאן עבדול חמיד השני, נבנו ברחבי האימפריה העות’מאנית יותר מ-100 מגדלי שעון, מתוכם ידועים שישה מגדלי שעון בארץ: ביפו, בעכו, בירושלים, בחיפה, בצפת ובשכם. מגדל שביעי, שעדיין קיים ספק אם הוא מגדל שעון, נמצא בנצרת”.
ד”ר יואב ארבל, ארכיאולוג רשות העתיקות: “הטוגרה הופיעה לראשונה כחותמו של הסולטאן העות’מאני השני, אורהאן (1362-1326) ומאז ייצגה את סולטני האימפריה העות’מאנית, כמו גם את הממלכה עצמה. הטוגרה היא תבנית המשלבת את שם הסולטאן, תאריו ,שם אביו וברכות, לצד סממנים סמליים של האימפריה העות’מנית. היא שמשה כחותמו הרשמי של הסולטאן לשימוש במסמכים, מבני ציבור, מטבעות וכו'”.
בקרבת מגדל השעון, מופיעה הטוגרה גם בראש שער הקישלה, ומעל הסביל המרשים שמול שער העיר, המכונה “סביל סולימאן”, שגם אותו שימרו אנשי רשות העתיקות בשנים האחרונות.
צילום: ניקי דוידוב, רשות העתיקות