העמותה בה עבדת קרסה לפתע. אז מה אתה יכול לעשות? • טור משפטי

בשנים האחרונות, בשל קיצוץ בתקצוב פעילותיהן של עמותות על ידי המדינה, עמותות רבות נקלעות לקשיים כלכליים.

בעקבות קשיים אלה מעכבות חלק מהעמותות את שכר העובדים, לא מעבירות את התנאים הסוציאליים המגיעים לעובדים לחברות הביטוח ובמקרים רבים עקב המצב הכלכלי, לא משולם לעובדי העמותה שכר בעד עבודתם.

ככל שמדובר במצב מתמשך שאיננו זמני ואשר פתרונו אינו נראה לעין, ייתכן והעמותה תפטר את כל העובדים ו/או תפסיק את פעילותה.

הניזוקים העיקריים כתוצאה מהסיטואציה שתוארה לעיל הינם עובדי העמותה, אשר מקור פרנסתם נתון בסכנה ואף קיימת חוסר ודאות באשר לתשלום הזכויות המגיעות להם בגין עבודתם בעמותה ו/או בגין פיטוריהם במידה שפוטרו.

מה יכולים העובדים לעשות?

מניסיוני אחד הדברים החשובים ביותר בהליך כזה הנו התאגדות העובדים לקבוצה. ככל שקבוצת העובדים תהא גדולה יותר ותכיל את כל עובדי החברה ו/או מרביתם, יהיה לעובדים כח רב יותר, בהליכים שיינקטו על ידם ו/או יינקטו על ידי כל גורם אחר כדוגמת רשם העמותות, נושי החברה וכיוצ”ב.

במקרה הנדון, על העובדים להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לפרוק העמותה. במידה והעמותה טרם הפסיקה את פעילותה, בנוסף לבקשת הפרוק, על העובדים להגיש בקשה למינויו של מפרק זמני. עם מינויו ע”י בית המשפט יינתנו למפרק סמכויות לנהל את העמותה ולהפעיל אותה.

לאחר שיינתן לעמותה צו פרוק ע”י בית המשפט, יהיו העובדים זכאים לתבוע את חובות השכר ופיצויי הפיטורין המגיעים להם מאת המוסד לביטוח לאומי.

על פי חוק הביטוח הלאומי רק לאחר שניתן לעמותה צו פרוק, יכולים העובדים להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה  לגמלה בגין חובות השכר שהחברה נותרה חייבת להם, לרבות חובות בגין ימי חופשה שלא נוצלו, דמי הבראה שלא שולמו, תמורת הודעה מוקדמת, שעות נוספות שלא שולמו להם בשנת עבודתם האחרונה ומשכורת 13 שלא שולמה. בנוסף זכאים העובדים לתבוע כחלק מהתביעה המוגשת לביטוח לאומי את חוב פיצויי הפיטורין שהעמותה נותרה חייבת להם.

הגמלה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לעובדי עמותה במקרה של פרוק העמותה מוגבלת לתקרה לסך של כ-112,000 ₪ ברוטו לכל עובד.

בנוסף, לאחר שיינתן לעמותה צו פירוק קבוע, לחברות הביטוח שם התנהלו קופות העובדים תהייה הזכות לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בגין חלקם של המעביד והעובד בהפרשות הסוציאליות, אשר לא הועברו לקופות.

תביעה זו מוגבלת לסך של כ-17,000  ₪ עבור כל עובד, עבור כל הקופות שנפתחו לו עלידי החברה, היינו: קופת פנסיה, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים וכיוצ”ב.

כיצד מגישים את התביעה למוסד לביטוח לאומי?

בניגוד לתביעות לדמי אבטלה, דמי לידה  וכו’, תביעות אלה אינן מוגשת ישירות למוסד לביטוח לאומי, אלא על פי חוק יש להגיש תביעות אלה למפרק – עו”ד/רו”ח אשר התמנה על ידי בית המשפט לבדוק את תביעות החוב של העובדים ולהכריע בהן.

לאחר שהמפרק בודק את תביעות החוב של העובדים, עליו להעבירן למוסד לביטוח לאומי לשם תשלומן.

מה עושים במקרה שבו ישנו הסדר נושים?

לעיתים כאשר מונה לעמותה מפרק זמני, ועל מנת למנוע מצב בו העמותה תפורק, מצליח המפרק הזמני לגייס משקיע אשר יהיה מוכן להשקיע כספים בעמותה ובכך למנוע את פרוקה. אין ספק כי על מנת למנוע את פרוקה של העמותה על המשקיע להשקיע בעמותה די כספים על מנת שניתן יהיה לגבש בכספי השקעתו הסדר נושים בין כל נושי העמותה.

בסיטואציה כזו בה נעשה הסדר נושים,  על העובדים לדאוג כי התשלומים שישולמו להם במסגרת ההסדר לא יהיו פחותים מהכספים להם הם זכאים במידה והיה ניתן לחברה צו פרוק.

לסיכום נאמר כי, לאור העובדה כי מדובר בהליכים מורכבים  המתנהלים בבית המשפט ואשר קיימים בהליכים כאלה אינטרסים מנוגדים בין הנושים השונים ומניסיוני הרב בטיפול במאות עובדי עמותה, אני ממליצה לעובדים להתאגד בשלב מוקדם ככל האפשר ולמנות להם נציגות ועורך דין שייצגם בתהליך, שכן כך יהיה מי שידאג לאינטרסים שלהם, לזכויותיהם ולתשלום החובות שהעמותה חייבת להם באופן המיטבי.

עוה”ד רחל בן רחמים סובול, הנה שותפה במשרד וולפסון ויינשטיין ושות’, מתמחה בדיני עבודה, ייצוג עובדים בהליכי חדלות פירעון וליטיגציה.

* הכתוב אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד.