הכירו את שולם לפידות, רק בן 37, אבל כבר משמש כמנכ”ל אי. די. בי – אחת מחברות האחזקה הגדולות במשק הישראלי, וממוקם ברשימת 40 הצעירים המבטיחים של ישראל לשנת 2016.
לפידות, הוא חסיד חב”ד, ובגלובס מצטטים את מכריו האומרים כי הוא אינדיבידואליסט בנשמתו ורחוק ב-180 מעלות מהעמדות הרווחות בציבור החרדי, אם זה בענייני הצבא ואם בסוגיות אחרות. ובכלל, הוא מרגיש שהמילה “חרדי” לא מדברת אליו, כי “הוא לא מרגיש חרד משום דבר, ולו היה איש של חרדות, הוא לא היה באי.די.בי”.
לפידות, או כפי שנקראה המשפחה בארגנטינה – לפידוס, נולד בבואנוס איירס, דור שלישי למהגרים מצד אביו מליטא, למשפחה חב”דניקית. שולם, אחד מ-13 אחים ואחיות, היה הבן הראשון לאחר ארבע בנות.
בהמשך, נסע ללמוד בישיבה במונטריאול, והדרך ממונטריאול חזרה לבואנוס איירס עברה דרך ירושלים. בהיותו בן 22, בשנת 2001, הציעו לו כשידוך ישראלית, דור שמיני בירושלים, בשם חני – לה נישא.
פחות משנה לאחר החתונה נסעו לבואנוס איירס. לאחר תקופה בעסק המשפחתי, המשיך לפידות לדרכו העצמאית.
אז איך הפך הצעיר המזוקן למנכ”ל של אחת החברות הגדולות והחשובות במשק – או במילים אחרות, איך נוצר הקשר עם אדוארדו אלשטיין שרכש את הקונצרן מנוחי דנקנר?
ב-2010 לפידות התעניין בעסקת נדל”ן גדולה – מכרז על 160 דונם בכניסה לבואנוס איירס במקום שבו היה בעבר מפעל סיגריות של חברה בשםBAT . ללפידות נודע כי הקבוצה של אדוארדו אלשטיין – דמות מרכזית בקהילה, שנטועה עמוק בנדל”ן – דווקא לא משתתפת במכרז. הדבר התמיה אותו ודחף אותו לחפש את אלשטיין כדי להבין מדוע.
“הוא רדף אחריו”, מספר מקורב לשניים, “עד שמצא אותו בחתונה של מישהו מהקהילה, לקח אותו הצידה ושאל אותו על העניין. אדוארדו הסתכל עליו קצת בתימהון, כנראה שמע ממנו על העניין בפעם הראשונה, ואמר לו, אני לא מכיר את הפרטים, אבל אם זה כמו שאתה אומר, זו נשמעת עסקה מעניינת. לך על זה”.
למחרת, כשיצא מישיבות, מצא לפידות על הסלולרי שלו שש שיחות שלא נענו מאלשטיין. בשיחה, משחזר המכר, אמר לו אלשטיין שהעסקה זה עתה הוצעה לו, אבל ‘אמרתי שבדיוק אתמול נתתי את ברכתי לחבר על העסקה הזאת, ולכן אם החלטת ללכת על זה, אנחנו נוותר’. בסוף השיחה הוסיף, כבדרך אגב, ‘ואם אתה רוצה, אפשר לשקול ללכת בשותפות’.
לפידות כמובן רצה.
הוא עוד היה חסר ניסיון בתחום ולחבירה לקבוצה עם מוניטין ומימון היו הרבה יתרונות. מה שהפתיע אותו במיוחד היה שכאשר ישב לסגור את הפרטים עם אנשיו של אלשטיין, התברר שלמרות ההבדלים הניכרים בגודל העסקי, אלשטיין מציע לו שותפות שווה. המגרש האמור, אגב, נמצא עדיין בבעלות משותפת של אלשטיין ושל משפחת לפידוס.
בהמשך רכש כידוע אלשטיין את הקונצרן הענק בישראל, והקשר הראשוני שנוצר בין השנים הוליד שותפות אמיצה, שהחלה גם כן בשיחת טלפון אחת.
היה זה כאשר ביקר לפידות בישראל, ורעייתו הזמינה לו צימר בהפתעה בצפון רק לשניהם במוצאי יום כיפור. בדרך דיברו על ההשקעה החדשה של אלשטיין בישראל וחשבו כמה נחמד יהיה אם יעסיק את לפידות, שנישואיו הפכו אותו לדובר עברית משובחת, אפילו כדי לעבור על מסמכים או משהו כזה, ואיך זה יהיה אם יוכלו בשל כך לגור פעם בארץ.
בשבע בבוקר למחרת קיבל לפידות טלפון מאלשטיין, שבו – מספר אדם המכיר את לפידות – שאל משהו כמו “רציתי לדעת איך אבא שלך יקבל את זה שתצטרף לפרויקט הזה, של ההשקעה בישראל”. לאחר מכן הוסיף שאיננו יודע כמה זמן תימשך ההרפתקה – אולי שלושה חודשים, אולי יותר. לפידות לא נזקק אפילו לשנייה כדי להסכים.
השאר כבר היסטוריה.