חודש אחרי שחולל את הבלתי יאמן, וזכה בנשיאות ארה”ב חרף כל הסקרים והפרשנויות, מתפנה אחד האנשים הקרובים ביותר לטראמפ, ומכאן אחד החשובים ביותר בעולם המערבי – חתנו ג’ראד קושניר, לראיון עם העיתון פורבס בו הוא מנפק מספר אמירות מעניינות.
קושנר כמעט אף פעם לא מדבר בציבור – הריאיון שלו לפורבס הוא הפעם הראשונה שבה הוא מדבר על קמפיין טראמפ ועל התפקיד שמילא בו.
בשבועות האחרונים נקשר שמו של קושנר בפיטורו המפתיע של מושל ניו־ג’רזי, כריס כריסטי, מתפקיד ראש צוות המעבר לבית הלבן, כאשר הערכות היו, כי קושנר אחראי לכך, כנקמה על שליחת אביו לכלא בעבר על ידי כריסטי.
אלא שבראיון מזים קושנר את השמועה, אם כי לא נראה שהוא להוט לעשות זאת: “לפני חצי שנה, המושל כריסטי ואני החלטנו שהבחירות האלו הן הרבה יותר גדולות מכל חילוקי דעות שהיו לנו בעבר, ועבדנו מצוין יחד”, הוא אומר במשיכת כתפיים. “התקשורת העלתה השערות על הרבה דברים, ומאחר שאני לא מדבר עם התקשורת, הם ממשיכים בשלהם, אך לא אני עומד מאחורי הסילוק שלו או של אנשיו”.
כפי שכבר צויין לא אחת, נהנה קושנר מאמון מלא של חותנו, כלומר של נשיא המעצמה הגדולה בעולם: “לכל נשיא שהכרתי יש אדם אחד או שניים, שבהם הוא בוטח באופן אינטואיטיבי ומבני”, אומר מזכיר המדינה לשעבר, הנרי קיסינג’ר, שמכיר את טראמפ מחוגים חברתיים זה כמה עשורים וכרגע מייעץ לו בנושאי מדיניות חוץ. “אני חושב שג’ארד הוא האדם הזה”.
הקמפיינר הצעיר
בראיון מספר קושנר על ימיו הראשונים של הקמפיין: “עזרתי ליצור מערכות יחסים שלא היו קורות בדרך אחרת, נאמר לאנשים בוושינגטון שאם יעבדו עבור טראמפ, הם לעולם לא יעבדו עוד במפלגה הרפובליקנית. שכרתי מומחה מדיניות מס נהדר, שהצטרף בשני תנאים: שלא נוכל לומר לאיש שהוא עבד בקמפיין, ושהוא יגבה מאיתנו סכום כפול”.
קושנר מספר מה מיוחד במועמד הרפובליקני: “אנשים זיהו תקווה במסר שלו, הם רצו דברים שהיו מובנים מאליהם עבור אנשים רבים שפגשתי בעולם המדיה של ניו־יורק, באפר־איסט סייד, או בארוחות לגיוס צדקה”.
החתן המוכשר, איש עסקים מפורסם בזכות עצמו ניהל את הקמפיין גם על הצד הפיננסי שלו: “דונלד חזר ואמר, ‘אני לא רוצה שאנשים יתעשרו מהקמפיין, ואני רוצה שנשגיח על כל דולר שאנחנו מוציאים, כמו בעסקים הפרטיים שלנו'”.
לעשות בזול
לאחר שמועמדותו של טראמפ במפלגה הרפובליקנית היתה לעובדה מוגמרת, השתלט קושנר על כל תחום הנתונים בקמפיין. תוך שלושה שבועות, בבניין עלום בסן אנטוניו, הוא בנה מרכז דאטה של 100 עובדים, שמטרתו לאחד את גיוס הכספים, המסרים והמיקוד. “האנשים הטובים ביותר בקמפיין שלנו היו מתנדבים”, אומר קושנר. “אנשים מעולם העסקים, אנשים מרקעים לא מסורתיים”.
קושנר מוסיף: “לא פחדנו לעשות שינויים. לא פחדנו להיכשל. ניסינו לעשות כל דבר בזול ובמהירות, הדבר הצריך החלטות מהירות, לתקן את הדברים שלא עבדו וליצור נפח רב יותר של הדברים שעבדו”.
הקמפיין נבנה תוך התמקדות בהחזר על השקעה (ROI). “שיחקנו ‘מאני־בול’ – שאלנו את עצמנו כל הזמן מהו ההחזר הטוב ביותר על כל דולר שהוצאנו על כל אלקטור”, אומר קושנר. “שאלתי את עצמי, איך אוכל להעביר את המסר של טראמפ לצרכן בעלות הנמוכה ביותר?”. קמפיין טראמפ הוציא בערך חצי מהכסף בהשוואה לקמפיין קלינטון.
“ג’ארד הבין את עולם המדיה המקוון בדרך שבה אנשי מדיה מסורתית לא הצליחו. הוא הרכיב קמפיין נשיאותי בתקציב זעום, תוך שימוש בטכנולוגיה חדישה, והוא ניצח. זה דבר רציני”, אומר אחד מראשי גוגל. “זוכרים את כל המאמרים האלו על כך שאין להם כסף, כוח אדם, מבנה ארגוני? ובכן, הם ניצחו, וג’ארד ניהל את זה”.