אייכלר: “המדינה התנכרה עד היום לחרדים, כדי לומר שהם לא עובדים”

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (שני) פה אחד לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק לייצוג הולם לבני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים שירות המדינה ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות שיזמו הח”כים משה גפני ואורי מקלב.

במהלך הדיון הוצגו ההסכמות אליהן הגיעה הקואליציה והוועדה אישרה את בקשת הרביזיה, כך שיתאפשר לכלול בהצעת החוק גם את חובת הייצוג ההולם לעולים החדשים, לאחר שבשבוע שעבר הוחלט לפצלם מהצעת החוק ולקבוע את החובה לייצוג הולם רק כלפי החרדים.

עוד הוחלט, לאחר התייעצות עם יו”ר הקואליציה ח”כ דוד ביטן, לקבוע כי הגדרת “עולה חדש” תעמוד על 12 שנים למי שעלה מגיל 18 ומעלה.

עד כה החוק חייב את נציבות שירות המדינה להעניק ייצוג הולם לנשים, לבני האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ’רקסית, לאנשים עם מוגבלות וכן למי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה. הצעת החוק נועדה לתקן את חוק שירות המדינה, ולהוסיף לחובת הייצוג ההולם הקבועה בו, חובה לתת ביטוי הולם לייצוגם של יהודים בני המגזר החרדי ועולים חדשים.

בנוסף, מוצע לתקן באופן דומה את חוק החברות הממשלתיות, ולהוסיף חובה כי בהרכב דירקטוריון חברה ממשלתית, יינתן ביטוי הולם לייצוגם של יהודים בני המגזר החרדי ושל עולים חדשים.

יו”ר הוועדה ח”כ ניסן סלומינסקי: “יש עדיין עולים שמתקשים מאוד וניסינו להגדיר את הזמן בו עולה חדש עובר את הקשיים הכרוכים בעלייה והגענו ל-10 שנים. עולה חדש שהתחנך במערכת זה לא רלוונטי”.

לאחר הסתייגותה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו,שדרשה להגדיר 15 שנים, הוסכם על 12 שנים למי שעלה מגיל 18 ומעלה והיא הסירה את ההסתייגות.

“לא תהיה הפרדה בין עולים לחרדים. קלטתם אותנו לניקיונות ולעבודות שחורות. אתם יושבים במשרדים ומספרים סיפורי סבתא אחד לשני. לי אתם לא יכולים לספר את זה. מי שלא למד בארץ בבית ספר, לא יכול להיות שווה”, אמרה מלינובסקי.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב מכולנו הצטרפה לדברים: “אם הוועדה הייתה מתקיימת לפני 100 שנים הייתי מסכימה עם ההגדרה של עולה חדש, אבל אתם מנותקים ממה שקורה”. היא איימה שלא להצביע בעד החוק במתכונת הקיימת ואמרה כי “לפי חוק השבות עולה הוא מי שעלה משנת 89′. כמו שיש ייצוג הולם לעולים מאתיופיה, העולים החדשים עד היום רובם לא חלק מהחברה וזאת הזדמנות לשנות”.

ביחס לייצוג הולם לחרדים ולעולים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, נדחה הרעיון להגדיר תקופה של חמש עד שבע שנים להגעה ליעד כלשהו, לאחר שמשרד המשפטים התנגד.

הדס אגמון ממשרד המשפטים הבהירה שמדובר בתהליך, וכי חובת המשרדים היא ההגעה לתוצאה ואין צורך לקבוע תקופה מוגדרת.

ח”כ ישראל אייכלר: “העובדה שבמדינה דמוקרטית צריך ייצוג הולם כי מי שאין לו קשרים לא יכול להשתלב זה עוול שצריך לתקן. יום יום נשים חרדיות רוצות להתקבל לעבודה ולא מכירים בלימודיהן ובתארים של בית יעקב.

“המדינה התנכרה עד היום לחרדים, כדי לבוא ולומר שאנחנו לא עובדים. ב-2004 הגשנו את הצעת החוק ושר האוצר דאז נתניהו ביקש להסיר את הצעת החוק והבטיח להכיר בלימודים התורניים לצורך קבלה לעבודה. זה לא נעשה עד היום. זו בושה וזלזול”.

איל זנדברג, ממחלקת ייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: “תחת ייצוג הולם יש מכלול כלים משפטיים מכלים רכים יותר של מתן פנייה לקבוצה בתת ייצוג והכשרות ועד להעדפה מתקנת בה שניים ניגשים למכרז וכישוריהם דומים ומעדיפים אותו בשל שיוכו הקבוצתי.

“העדפה כזו פוגעת בשוויון אך היא לגיטימית ומותרת כאשר ההשתייכות היא לקבוצה שסובלת מאותה הפלייה. הממשלה, ביחס לקבוצה החרדית, פועלת כבר כיום והנקודה היחידה עליה אנחנו חולקים בהצעת החוק היא בהעדפה במכרז מסוים.

“המידע לא תומך בכך שיש הפלייה כלפי החרדים ועוד יותר כלפי העולים החדשים. לא מוכרת לנו כל הפלייה ולכן המנגנון המוצע לא עומד במבחנים המשפטיים”.

חברת הכנסת יעל גרמן מיש עתיד עזבה את הדיון במהלך הניסיונות להגעה להסכמות עם יו”ר הקואליציה ואמרה כי זה פיאסקו. “אצביע בעד במליאה, אבל השוק שנערך כאן בלתי אפשרי”.

תמכו בהצעת החוק: היו”ר ח”כ ניסן סלומינסקי, והח”כים טלי פלוסקוב (כולנו), דוד ביטן, נורית קורן (הליכוד), מיכאל מלכיאלי (ש”ס), אורי מקלב (יהדות התורה) ומנואל טרכטנברג (המחנה הציוני).