משחק ‘מחבואים’ חדש? בגיליון יום שישי של ‘הפלס’, ביטאון הפלג הירושלמי, פורסמה מודעה של חברת ‘טעמן’, עם לוגו של משרד הפרסום ‘גל אורן’.
פרסום המודעה, בעיתון המוחרם על ידי גדולי התורה של הציבור הליטאי, עורר זעם בקרב מי שמכונים ‘פעילי שטח’ המזוהים עם תנועת דגל התורה, שהקימו בתגובה ‘מטה מאבק’ מיוחד והכריזו על החרמת חברת ‘טעמן’ – “לאחר שפרצו גדר ראשונים ופרסמו בהפלס”.
בהודעה שהפיץ מטה המאבק נאמר: “אנו, רבבות בני התורה, מכריזים ואומרים: היה לא תהיה! כולנו, ללא יוצא מן הכלל, מחרימים בחרם גמור את כלל מוצרי חברת טעמן ונעדיף לצרוך מוצר של כל חברה מתחרה. בל יהין שום בן תורה אשר נשמע לציוויים של רבותינו שליט”א לצרוך מוצר זה. ולקיים בזה ציווי רבותינו: ‘יש ליידע המפרסמים שהם עלולים ליתן יד לחילול שם שמים ותמיכתם בדבר הפסול הזה'”.
יודגש, כי היוזמה להחרים את ‘טעמן’ אינה של גורמים רשמיים בתנועת ‘דגל התורה’.
במשרד הפרסום ‘גל אורן’ מכחישים כל קשר למודעה שהתפרסמה בביטאון הפלג הירושלמי.
אריה פרנקל אומר לחרדים 10: “כל החודשים האחרונים טעמן לא עובד איתנו. אני חושב שהפרסום האחרון של טעמן היה לפני 3-4 חודשים”.
• אבל אתם חתומים על המודעה.
“נכון, אנחנו חתומים על המודעה שהתפרסמה, אבל זה מלפני שנה. יכול להיות ש’טעמן’ פרסמו עכשיו לבד – לא דרכינו. אנחנו”, מדגיש פרנקל, “כמו כל משרדי הפרסום החרדים – לא מפרסמים בהפלס. אני לא חושב שיש משרד פרסום חרדי שמפרסם בהפלס”.
• האם, לדעתך, יכול להיות שזו שיטה חדשה – לפרסם ואחר כך להכחיש?
“אנחנו לא משחקים את המשחק הזה. אנחנו משרד מכובד ולא פתחנו את שערינו תמול שלשום. אנו קיימים כבר למעלה משני עשורים. לא יעשה כן במקומינו. אני לא יודע על אחרים, אנחנו לא עושים את זה. אני לא מכיר משרד פרסום שיבוא ויאמר שכל מה גדולי ישראל אמרו לא שווה כלום. והפרסומים בהפלס, כידוע גדולי ישראל אסרו את הפרסום”.
גורם בכיר בחברת טעמן מכחיש גם הוא, בתגובה, את פרסום המודעה. “המודעה לא נשלחה על ידי החברה”, הוא מדגיש.
נציין, כי גם במודעות קודמות שפורסמו בעיתון, הכחישו חברות כי פרסמו ב’הפלס’ – ואף היו מי ששיגרו הודעות מטעם עורכי דין אל הנהלת העיתון.
ב’הפלס’ הגיבו כבר הבוקר על הכחשות המפרסמים בלגלוג: “נמסרת בזאת מודעה גלויה ונחרצת. גזרו ושמרו. כל הפרסומות המודפסות בגיליונות הקודמים והבאים, לא היו ולא יהיו. הן פשוט לא קיימות. מוכחשות הן למפרע. די עם כאבי הלב ותחושות הזעם למראה מפרסם נוסף שהבין כי אין תחליף לעוצמת הפרסום ב’הפלס’.
“תירגעו, הנה לפניכם הודעה והודאה כי הכל מוכחש לחלוטין. לא ראיתם כלום. אין גזירת גיוס ואין מודעות בהפלס.
“מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים הבא, כולהון שביקין ושביתין, לא שרירין ולא קיימים, פרסומיהם אינם פרסומות ומודעותיהם אינם נקראות. ובאם אשכח לתנאי מודעא זו או אחרת, אני מתנה עליהם שיהיו כולם בטלים ומבוטלים ולא יהון חלין כלל אלא ייבטלו וייחשבו הפקר כעפרא דארעא.
“ואי אפשר לפורטם, כי רבים הם, על כן יהיו בעיניכם כאילו הייתי פורטם”.