הסערה הציבורית על דבריו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שאמר אתמול, כי הגיע הזמן להפריד בין תל אביב לבני-ברק ביחס לתחבורה ציבורית בשבת, כשרות, ומכירת חמץ בפסח - ממשיכה לעורר תגובות חריפות, לאחר שהדברים פורסמו לראשונה בחרדים 10.
שר הבריאות יעקב ליצמן יצא הבוקר נגד דברי הנשיא ואמר: "שמירת השבת הייתה ותישאר תמיד סמל יהודי קדוש. כל שינוי במעמד השבת מהווה פגיעה קשה ביום הקדוש לעם היהודי וגם ביום המנוחה הלאומי.
"בכל הדורות מסר עם ישראל נפשו למען שמירת השבת ומניעת חילולה בפרהסיה וכך יהיה גם בעתיד".
ליצמן הוסיף ואמר: "ראוי שנשיא המדינה ינקוט בקו ממלכתי הרואה את הצביון היהודי של המדינה כערך עליון ואת מורשת הדורות כקונצנזוס בין כלל האוכלוסיות בישראל.
"זאת התורה לא תהא מוחלפת ואין כל מקום להביא לשינוי בנושאים מקודשים וערכיים אלו, כקדושת השבת, חמץ בפסח וכדומה".
'יתד נאמן', ביטאון תנועת דגל התורה, התייחס אף הוא לפרשה: "דברי ריבלין גרמו למחאה רבתי בקרב היהדות הדתית לחוגיה והאש הציבורית שהצית גרמה לסערת רוחות, כשאישי צבור רבים הביעו את מחאתם מול הניסיון הנואל לעודד לפרוץ פרצות בחומות היהדות, להצית תבערה ציבורית לפגוע בצבור הישראלי שרובו מסורתי ואף להגביר את הקיטוב בין חלקי העם".
"הדברים המצוטטים מפי נשיא המדינה ריבלין, חמורים ותמוהים. האם ישנו הבדל בין הפרהסיה הלאומית לפרהסיה המקומית או השכונתית. האם בדברים שיצאו מבית נשיא המדינה מציעים 'מדינה אחת לשני סוגי יהודים', רחמנא ליצלן?
"במדינת ישראל אין מקום ללא מסורת ושמירת גחלת היהדות, אנו עדים לצימאון גובר בכל חלקי העם ברחבי הארץ לתורה ויהדות, יהודים המבקשים להצטרף לשיעורי תורה, הורים המחפשים חינוך תורני ומסורתי לילדיהם וכל זאת בגלל החשש מהניתוק והבורות הנכפים עליהם.
"הדברים החמורים שצוטטו בשם נשיא המדינה, הם עקירת קדשי ישראל מארץ ישראל, ואינה רק שאלה של הפרדת דת ומדינה או פגיעה בסטטוס קוו. הרעיון במהותו הוא פוגעני ביותר והרי זה כמבקש לעקור הכל".
כפי שדווח אמש בחרדים 10, הנשיא ריבלין נאם בפני שמונים מנהיגים, חוקרים, יוצרים ואנשי רוח בולטים בארץ והעולם, שהתכנסו בפורום הבינלאומי השני של הספרייה הלאומית, כדי לדון על "גורלו של עידן החילון".
הנשיא פתח את דבריו באמירה כי יש לפתור את הקונפליקטים בין חילונים לדתיים במישור המקומי: "אינני מבקש, לפתור את כל מה שלא פתיר, אני רק מבקש לתהות שמא יתכן ובאה העת, להעתיק את הוויכוח מן המישור הממלכתי אל המישור האזורי והקהילתי".
הנשיא הבהיר כי אין בדברים אלו כדי לוותר על המוסכמות הדתיות הנהוגות בזירה הלאומית, והדגיש כי הפרדת דת ומדינה לא תתרחש במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית.
עד היום, הסביר ריבלין, "התמקדו ניסיונות הפשרה בניסיון להעניק לשני הצדדים - הדתי והחילוני - מידה חלקית של שליטה בפרהסיה הציבורית. למעט במקרים מסוימים, הפשרות הללו הוחלו על הרמה הלאומית כולה, ללא הבחנה בין מרחבים מקומיים שונים. כתוצאה מכך, יצאו לא פעם שני הצדדים וחצי תאוותם בידם. אלו וגם אלו חשו כי הפשרה היא הפסד מלא - הפסד על מהות אופייה של המדינה, הפסד על נשמת אפה".
לדבריו ישנה דרך שלישית, שתאפשר הפקרות דתית בעיר חילונית ואדיקות ציבורית בעיר חרדית: "יתכן שבאה העת להעניק לכל הצדדים את מבוקשם, אולם לא בכל רחבי ישראל, אלא בריכוזי מגוריהם המובהקים. יתכן שאופי ומידת הביטוי של הצביון היהודי בספירה הציבורית - מכשרות, חמץ ושבת ועד הפרדה מגדרית - צריך להיקבע בעיקר ברמה המקומית, העירונית ואף השכונתית, ולא רק ברמה הלאומית".
