האם גם העיר מודיעין עילית בסכנה? בתי 20% מהתושבים בלתי חוקיים

חוק ההסדרה שנשמע בלתי חשוב לאוזן חרדית, עשוי להיות קריטי עבור תושבי העיר מודיעין עילית. אלפי בתים, ישיבות ומוסדות ציבור בעיר, עלולים לעבור לידיהם של בעלים פלסטיניים, שיטענו כי הקרקע שייכת להם – ובג”ץ עשוי בהחלט לאמץ את טיעונם. כך חשף מנכ”ל קרנות אביב, והבלוגר ארז צדוק מ’דה מרקר’.

בסך הכל מדובר על 230 בנייני מגורים, 207 מבנים צמודי קרקע – הכוללים ישיבות, בתי כנסת, בתי ספר ומבני ציבור נוספים, וכן 78 מבנים מסחריים, הממוקמים ברחובות שערי תשובה, חזון דוד, נתיבות המשפט, משך חכמה ואבני נזר.

גם ישיבת מיר ברכפלד, ישיבת כנסת הגדולה, בתי ספר, מרכז העסקים ‘עילית’, ומבני ציבור נוספים ממוקמים על קרקעות שמוגדרות ‘בעייתיות’.

לפי  ארז צדוק, אם לא יעבור חוק ההסדרה שיסדיר את מעמדם של קרקעות מחוץ לקו הירוק, עלולים תושבי רבים מהעיר מודיעין עילית למצוא עצמם ללא קרקע וללא בית.

איך הגיעה מודיעין עילית למצב כה רגיש?

בשנות ה-80 , מסביר צדוק, רכשו יזמים ישראלים קרקעות, מספר קילומטרים מעבר לקו הירוק, לא רחוק ממודיעין-מכבים רעות, כאשר מצד אחד הכפרים הפלשתינים בילעין וחירבתא, ומצד שני הישובים מתתיהו, כפר האורנים וחשמונאים.

מאחר והקרקעות נרכשו מפלשתינים, היה צורך להסתיר את הרכישה לזמן מה, עד שהמוכרים ייעלמו למקום אחר פן יירצחו בגלל מכירת הקרקע ליהודים. לכן סטטוס הקרקע הוגדר כקרקע פרטית יהודית, בניהול הממונה על הרכוש הממשלתי.

ההגדרה הזו נוצרה במיוחד לטובת ניהול קרקעות שנרכשו והיה עניין של שמירה על חיי המוכרים. בדרך זו היה אפשר לעמעם את עובדת רכישת הקרקע. על הקרקעות האלה נבנתה העיר החרדית מודיעין עילית. תושבי העיר שקנו בה דירות ובתים, ידעו שהם קונים רכוש מסודר, מקרקעות פרטיות של יהודים.

עד כאן הכל לכאורה בסדר.

באותן שנים שימש עו”ד פליאה אלבק ז”ל כמנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטת המדינה והיא, במסגרת קידום ההכרזה על אדמות מדינה, סימנה את האדמות הללו בקו כחול. כלומר, האדמות הללו היו במסגרת ‘אדמות המדינה’.

אלא שמאז התפתחה הטכנולוגיה והשתכללה הדיגיטציה, והמפות הפכו למדויקות יותר. המנהל האזרחי מינה צוות שנקרא ‘צוות קו כחול’, שעובר משנת 1999 על מפות יהודה ושומרון ומדייק את ההכרזה של פליאה אלבק, ששורטטה שנים קודם לכן.

התוצאות: כמעט בכל היישובים ביהודה ושומרון בהם עבד הצוות, עקב הדיוק של הקו הכחול, הפכו מבנים ללא חוקיים בן לילה. בישובים מסוימים מדובר במבנים בודדים ובישובים אחרים, עד עשרות יחידות דיור בכל ישוב. עבודת הדיוק של הקו הכחול הפכה מאות יחידות דיור ללא חוקיות.

בסך הכל יש היום במרחבי יהודה ושומרון למעלה מ-2,000 בתים שנבנו על קרקע פרטית, בין באזור מוסדר ובין שנבנו באזור לא מוסדר, והפכו ללא חוקים.

על פי הערכתו של צדוק, ניתן לומר באופן גס כי 20% מהבתים בעיר מודיעין עילית, שמונה כיום כ-65,000 תושבים, הפכו ללא חוקיים עקב גריעתם מהקו הכחול. כמעט כל המבנים שנגרעו, למעט בודדים, נבנו עם תב”ע בתוקף.

משמעות הגריעה והפיכתם ללא חוקיים, היא שלא ניתן למכור את הבתים, אי אפשר להעביר את הזכויות עליהם, ואף לא לקבל משכנתא.

בנוסף, בדיוק כמו בעמונה, עשוי לצאת צו הריסה לבתים אלו, ותושביהם יאלצו לחפש להם מקום מגורים אחר.

אז האם הח”כים של יהדות התורה וש”ס יגלו לפתע עניין בחוק ההסדרה של עמונה ויצביעו בעדו? או שימצא פיתרון אחר, יצירתי יותר שגם יאפשר לשמור על מרקם היחסים המיוחד עם ראש הממשלה המתנגד נחרצות לחוק?