אנשים אוהבים ניסים, מתפללים לניסים ומחכים להם. הכי קל הכי כיף.
למה להתאמץ כשהכל יכול להגיע משמים בדרך קלה ומהירה בלי מאמץ?! זה קורה בהשקעה בפרנסה, בחינוך הילדים, בנתינה הזוגית, ובעצם בכל תחום.
אני לגמרי יכול להבין את המשאלה הכמוסה הזאת; כי לפעמים קשה. כמה אפשר להשקיע?!
בשנים האחרונות ערכתי כמה קורסי אימון לבחורים בטרם ייצאו לפגישות שידוכים. במפגשים קיבלו טיפים ותובנות (על גבם של קודמים להם), כדי שיגיעו מוכנים ו’משופשפים’ יותר.
אין קיצורי דרך, אבל אפשר לעשות את הדרך קלה יותר. לא פעם פגשתי בחורים שכבר הרימו ידיים.
“כשהבאשרט שלי יבוא – יבוא”, הם פוטרים את עצמם מלהמשיך להתאמץ.
להרים ידיים זה תמיד עצוב.
לא סתם חז”ל קבעו שאת השידוך צריך לחפש “כמחזר אחר אבדתו”. אינני מכיר אדם אחד שיאבד את הסמארטפון שלו והוא יחכה שהאבדה תבוא מעצמה. הוא יטרח ויהפוך כל אבן, יתלה מודעות, ישלח הודעות בקבוצות וואטסאפ ואפילו ישקיע בסגולות…
פרשת השבוע הקרובה תקדיש חלק ניכר על השידוך הראשון בין יצחק לרבקה. הם נועדו זו לזו, אבל החותן אברהם לא חיכה ל”באשרט” ולא הסתפק בתפילות.
הוא שלח שליח עמוס במתנות והבטחות, כדי שיחפש וימצא את הטובה ביותר.
כן, היו שם ניסים, אבל רק אחרי שהייתה השתדלות ומאמץ.
כי אין להם תחליף.
• מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי להצלחה ולמצוינות