הם בטוחים שהשמש זורחת מפיהם

בשנים האחרונות החלה להסתמן מגמה אחראית וממלכתית יותר בדרך ציונו של יום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין.

נעשו ניסיונות להתמקד במסר משותף השולל אלימות והקורא לניהול ויכוח מתוך כבוד הדדי, מסר שאליו יוכלו להתחבר כל חלקי העם. נדמה היה שבשלה השעה להכרה מצד כל צד בשגיאותיו ולהפקת הלקחים מהן.

ופתאום פרצה השנה מחדש אותה תשפוכת שנאה והטחת גידופים כלפי יותר ממחצית העם שאינה מתלהבת מהרפתקת אוסלו.

כל מי שמתנגד למסירת חבלי הארץ לכנופיות המחבלים נהפך לתומך ברצח. כל מי שעמד והפגין בדם לבו נגד הבאת ראשי ארגוני המחבלים מתוניס ללב ארצנו ופרישת שטיח אדום לפניהם בטרקליני העולם – הוא שותף ל’הסתה’.

תסכול גובר

הציבור תוהה מה קרה השנה, שפתאום כאילו חזרנו לאחור עשרים ואחת שנים, אל אותה אווירה עכורה שלובתה כאן מיד אחרי הרצח.

ייתכן שזה התסכול הגובר של מחנה תומכי אוסלו, הרואים בעיניים כלות את הציבור הרחב מתפכח מהאשליות שמכרו לו באותם ימים ומתרחק מדרכם. אולי גם תוצאות הבחירות בארה”ב תרמו את חלקן להצטברות מרירות, המתפרצת כלפי מי שחושב אחרת מהם.

והאמת היא שיש קו ישר המחבר בין כל אלה.

גם אצלנו וגם בארה”ב נוצרה תופעה של בועה, שבה מכונסים יחד אנשי תקשורת, אקדמיה ותרבות, בעלי השקפות דומות. הללו מזינים זה את זה, מגיבים זה לזה, מזמינים לראיונות זה את זה, ומבחינתם, דרך ראייתם היא הדרך הנכונה לראות את העולם.

הללו בזים להמוני העם, הרואים את הדברים בדרך שונה מהם ואינם שותפים לתפיסת עולמם.

וכך פעם אחר פעם הם עומדים המומים ומשתאים לנוכח הציבור המחליט שלא לפי דעתם. אין הם מסוגלים לעכל את התופעה שרוב הציבור בוחר בדרך הפוכה מזו שהם הטיפו לה.

הלוא השמש זורחת מפיהם וממקלדתם, הם מסמנים את ערכי הנאורות והקִדמה, הם מייצגים את כל מה ש’נכון’.

בתוך הבועה נראֶה שזו הדעה המוסכמת על הכול. ופתאום פורצת לה האמת וטופחת על פניהם.

לכן הם גם אינם מבינים שמה שעשו בימים האחרונים זו הסתה במלוא מובן המילה. הסתה כנגד ציבור שלם. הגמל אינו רואה את דבשתו.

לוּ היה מישהו לוקח פוסט ארסי של איש שמאל קיצוני ומאשים באמצעותו את כל השמאל – היו הללו יוצאים מכליהם על הדמגוגיה ועל העיוות.

אבל כשהם עושים זאת לימין הכול בסדר.

הטחת האשמות פסולה

אתה שומע אותם מתראיינים בכלי התקשורת וחוזרים על שקרים. מזכירים את ארון הקבורה בהפגנה ברעננה, בשעה שעל הארון נכתבה המילה ‘ציונות’, והכוונה הייתה לסמֵל שמדיניות אוסלו קוברת את ערכי הציונות.

מדברים על “רבין במדי אס-אס”, בשעה שמדובר בכמה צילומים של דפים שנדפסו במדפסת והופצו לעיתונאים בידי ‘שמפניה’ הידוע.

הטחת ההאשמות הזאת משיגה את ההפך. היא מגבירה את הקיטוב ואת הזעם הציבורי על השליטה של אותה בועה בתקשורת ובמערכות אחרות בחיינו.

הפקת לקחים אמיתית לא תצמח ממנה.