התורם שחזר למוטב בזכות ברית המילה • הטור של מירי שניאורסון

 חברה שהתגוררה בניו ג’רסי בשנות השמונים של המאה הקודמת למניינם, סיפרה לי את הסיפור הבא.

פעם אחת הזמנו לבית חב”ד לסטודנטים ואנשי עסקים ישראלים שניהלנו שם, את הגאון החסיד רבי יואל קאהן, שהיה ה’חוזר’ של הרבי מליובאוויטש זצ”ל.

הרב יואל נשא שם שיחה מרתקת עם מסר תקיף וחזק בזכותם של היהודיים הנימולים בגיל שמונה ימים אל מול בני הדודים (הישמעאלים) שנימולים בגיל שלוש-עשרה. בתום המשא המאלף, הציגו הסטודנטים שאלות שונות.

על כולן השיב הרב קאהן בפקחות ובתקיפות, ואז קם אחד התורמים החשובים שלנו, יהודי נכבד ואמיד, והציג תזה של מחקר הקובעת כי מרבית היהודים חווים טראומה בעקבות הברית, אותה חוו בגיל שמונה ימים…

הרב קאהן איבד את קור רוחו והשיב בחריפות ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים. הוא הפריך מכל את הטענה הזאת, אבל אנחנו, כאשר החזרנו אותו לניו-יורק, שאלנו אותו ואת עצמנו בחשש מה יהיה, הרגע איבדנו תורם גדול.

הרב ביטל את הדבר, כאילו כלום לא קרה.

בחצי שנה שחלפה מאז אותה שיחה, לא הופיע היהודי הזה להתוועדויות ולכנסים שארגנו. למותר לציין כי רוחנו נפלה מכך מאוד.

באורח פלא, אחרי תקופת מה הגיע אותו יהודי לבעלי, וסיפר לו שאחרי אותו נאום מכונן ותקיף, מצא את עצמו חושב, חוקר ומהרהר רבות אודות היהדות ונושא ברית המילה. חשיבה מחודשת זו רק גרמה לו להיות מחויב יותר ליהדותו. את הסוף כבר אין צורך לספר.

•

בפרשה הקודמת – לך-לך – מסופר שה’ נגלה לאברהם, ואברהם, ממורא השכינה הנגלית אליו, “נופל על פניו”. ואילו בפרשתנו כתוב “וירא אליו ה’ באלוני ממרא, והוא יושב פתח האהל”.

ההבדל בין גילוי ה’ לאברהם שם ופה מתבטא בשני מישורים: ברמת האלוקות (הקדושה) הנגלית לאברהם, כאשר כאן מדובר על גילוי בדרגה גבוהה מאוד, הרבה יותר מלפני כן, וביכולת של אברהם לקלוט ולהכיל אותה.

כאן (בפרשתנו) אברהם יושב ורואה אלוקות, בעוד שקודם לכן (בפרשה הקודמת), לא היה מסוגל לעמוד בגילוי אלוקות אפילו ברמה נמוכה יותר.

הסיבה להבדל זה נובעת מהשינוי שעבר אברהם בין שתי הפרשיות… הוא מל את עצמו! על ידי המילה הגיע אברהם אבינו למדרגה כזו, שכבוד ה’, בדרגות הנעלות ביותר, נגלה אליו, והוא מסוגל לקלוט אותו ולהכיל אותו.

לא מפליא שדווקא על ידי מצוות מילה מגיע אברהם ליכולת הזו – לקבל בפנימיות יותר, רמה גבוהה יותר – מצוות מילה עצמה מכילה את שני הניגודים הללו: היא המצווה היחידה שחודרת ומתגלה בגוף הגשמי ממש. מצד שני הרי היא נעלה מכל מצוות התורה, שכן בעוד שעל כל מצוות התורה כרת איתנו ה’ שלוש בריתות, הרי בקשר למצוות מילה כרת ה’ איתנו שלוש-עשרה בריתות.

יתר על כן, על ידי מצוות מילה חודרת הקדושה לא רק בגוף הגשמי עצמו, אלא אף משפיעה על הארץ – “להורישה לך על ידי מצווה זו”. הכוונה היא לארץ ישראל כמובן. כלומר, שמצוות מילה מהוה נתינת כח לעשות מהארץ הזו, הגשמית, מארץ כנען, שתהיה ל”ארץ ישראל” – ארץ הקודש.

זה מה שמאפיין את מצוות המילה: על ידה מתגלות המדרגות הרוחניות העליונות ביותר בפועל בגשמי ביותר.

והרי זו למעשה גם מטרת הבריאה כולה: לעשות מהארץ הגשמית – דירה לה’. האמת היא שגילויי אור ה’ שמתגלים בעולמות העליונים הם רק “גילויים” מהשכינה, ואילו התגלות הקב”ה בכבודו ובעצמו, היא דווקא בעולמנו התחתון, העולם שהוא מטרת בריאת כל העולמות הרוחניים כולם.

כך גם אמר שלמה המלך בחנוכת בית המקדש: “הנה השמיים ושמי השמיים לא יכלכלוך, ואף כי הבית הזה”. משמעות הדבר היא, שהעולמות הרוחניים אכן אינם מסוגלים שיתגלה בהם הקב”ה בכבודו ובעצמו, ודווקא בית המקדש, שנמצא בעולם הזה הגשמי, מהווה את הכלי לגילוי הקב”ה בכבודו ובעצמו.

בספר השיחות של הרבי הריי”צ נכתב כי למרות שלא עושים ברית מילה בלילה, אבל “את הברית של ‘ומלתם את ערלת לבבכם’ עושים גם עושים…”.

איך כל זה נוגע אלינו הנשים? פשוט מאוד, עלינו לדעת שב”וירא אליו ה'” הכוונה היא אליו, אל הקב”ה בעצמו. ידיעה זו אמורה לעורר בנו את ההשתוקקות לראות גילוי זה בפועל. לעשות הכל על מנת להיות ראויות לזה על ידי החדרת אלוקות בכל דבר שאנו עושות בעולם. גם כאשר מדובר בדברים גשמיים כמו בישולים, כביסות וניקיונות.

עלינו להשתוקק בעיקר לגילוי האלוקי הנפלא שיהיה בגאולה ולעשות כל התלוי בנו כדי להיות ראויות לגילוי זה, על ידי שכל פעולה ופעולה שנעשה תהיה באופן המתאים לגאולה.

• מירי שניאורסון – מנחה, מרצה, ושליחה בתקשורת. להזמנת הרצאה השאירו פרטים:  lp.770marketing.com/miri_shneorson