כשגפני מגלגל את עיניו הצדקניות

יהיה זה שקר אם אומר שהופתעתי מההיסוסים וההצגות של חברי מפלגת יהדות התורה וש”ס ל’חוק ההסדרה’.

גם אני אינני מתלהב ממנו (משום שלגזלנים המכונים ‘פלסטינים’ לא מגיע שום פיצוי על גזלנותם), אבל אין פתרון אחר שימנע גירוש 50 משפחות והרס ביתם – עבירה דאוריתא.

אפילו חוק להגבלת רעש המואזין, שכל השרים תמכו בו, זכה להתנגדותו של מיודענו אריה דרעי, שלא יפספס שום הזדמנות להתייצב לצד הערבים נגד יהודים – וליצמן, גפני וחבריהם הצטרפו.

אולם על הנימוקים להתנגדות, ובמיוחד הבוטות שבה משה גפני הציג את עמדתו – הייתה חציית גבול, שקשה לעבור עליה לסדר היום.

בלא כחל וסרק, אומר גפני: “אתם לא תמכתם בתקצוב המוסדות שלנו, אז אנחנו נתנגד לחוק שלכם”. פרט לכך, גלגל עיניו הצדקניות השמימה: היועץ המשפטי לממשלה קבע שחוק זה יהפוך אותנו לפושעי מלחמה.

ממש נורא! משה גפני מייצג ציבור, שאולי יותר מכל ציבור אחר במדינה סבל מהתעמרות אותה קליקה משפטית; הוא יודע היטב כי אותם משפטנים מנותקים יכולים במחי-יד לקבוע כי חתונה נפרדת, למשל, היא אירוע בלתי-חוקי; ששחיטה כהלכתה היא התעללות בבעלי חיים; ושברית מילה הוא מעשה ברברי והתעללות בקטין חסר ישע.

אך כאן, כאשר מדובר על ארץ-ישראל, הארץ שנתנה בברית לאבותינו, כפי שקרא גם משה גפני בפרשה האחרונה (והוא עוד יאלץ לסבול את העינוי הזה למשך עוד כמה שבתות טובות) – כאן לפתע יש אמון במערכת המשפט.

חלק מהנציגות החרדי עושה “רפורמה” בתורה ומוחקת חלק חשוב ומרכזי בתורה – מצוות ישוב א”י – שרבותיהם מסרו את נפשם עליה.

וליצמן, שבשביל כמה עשרות צופרי שבת שפועלים רק בשכונות חרדיות, מפיל חוק שיעצור סבל מ’המואזין’ – שמיליון יהודים סובלים ממנו חמש פעמים ביום, שבעה ימים בשבוע, מלפנות בוקר, אז הוא עושה לנו השכמה, ועד שעות הלילה המאוחרות .

אז יש לי חידוש בשביל גפני, דרעי, ליצמן וחבריהם – גם לתורה יש מה לומר על אחיזתנו בארץ, לא פחות ממה שיש לה לומר על שבת, על גיורים, על מקוואות, וכן – גם בנוגע לגזל שינה.

וכאשר התורה אומרת משהו, זה באמת לא משנה אם הבית היהודי גזלו או לא גזלו תקציבים, כאלו ואחרים, ואני ממש אינני נמנה על תומכיהם. כי כאשר התורה אומרת משהו, זה ממש לא משנה מה אומר אדון יועץ משפטי.

ולציבור החרדי, זה שבאמת חרד לה’ ולתורתו, אני מציע שתבדקו היטב – מי השליחים שלכם.

ברוך מרזל, עוצמה יהודית. חברון.