שקד לשמאל: “צבועים. הגיע הזמן לנפץ את התדמית השקרית שלכם”

שרי רוט
|
ט"ו חשון התשע"ז / 16.11.2016 15:00
שרת המשפטים איילת שקד השיבה במליאת הכנסת בשם הממשלה על חוק ההסדרה – ותקפה: “צדק, מוסר ותועלת זה לא מה שמחפשים בשמאל. מעולם זה לא מה שחיפשו בשמאל. יש שם, בשמאל, רעב להרוס”

שרת המשפטים איילת שקד תקפה היום (רביעי) את אנשי השמאל, במהלך הדיון על חוק ההסדרה במליאת הכנסת.

“הצעת חוק ההסדרה היא הזדמנות טובה לדבר על צביעות. הצביעות של חבריי בשמאל, כמובן”, אמרה. “השמאל מרכיב פאזלים. הוא גם פותר תשבצים. בזה הוא מעולה. יש לאנשי השמאל מומחיות מיוחדת להביט על המציאות בעיניים סלקטיביות, ולנדוד מעמדה לעמדה לפי הנוחות של אותו רגע. מה זה לנדוד? לקָפּץ כמו תעלולן אקרובטי.

“המשחק הוא כל כך טוב, שאנשי השמאל מצליחים לשכנע את עצמם שהם, ואין בלתם, אנשי שלטון החוק, אנשי זכויות האדם, אנשי האור. הגיע הזמן לנפץ את התדמית השקרית סביב אלוהי זכויות האדם, אבירי הדמוקרטיה. ליברלים בעיני עצמם, ובאופן סלקטיבי”.

שקד הסבירה כיצד השמאל הפך מבונה הארץ, להורס ההווה. היא הדגישה כיצד גורמים בשמאל פעלו בניגוד לחוק בעבר, בעת האיסור לקיים מפגש עם אנשי אש”ף, וכעת הפכו להיות “אבירי שלטון החוק. כיצד מי שלא הפריע לו שממשלת ישראל עקרה אלפי יהודים מביתם בהתנתקות, לפתע הופכים להיות ‘אלוהי’ זכויות האדם”.

כאן הגיעה השרה שקד לדבר על עצם חוק ההסדרה: “פסק הדין בעמונה ניתן במסגרת המשפט המנהלי, שם נבדקת מידת הסבירות של ההחלטה השלטונית. כמו שאמרתי לא פעם, הריבון הוא הכנסת ותפקיד בית המשפט לבחון האם הממשלה עומדת במה שחוקקה לה הכנסת או במה שהיא עצמה קבעה. תפקיד הכנסת לקבוע את כללי המשחק, תפקיד בית המשפט לבדוק שלא חורגים מאותם כללים.

“בפסק דין עמונה הורה בית המשפט לפנות את היישוב לפי המצב המשפטי שהיה מונח בפניו, ובהתאם לתשובה שהמדינה השיבה לו. אבל המצב החוקי יכול גם להשתנות. הכנסת סוֹבֶרנית לשנות את החוק ולאפשר לממשלה להסדיר את ההתיישבות באופן חוקי”.

שקד הדגישה: “אני לא חושבת שבית המשפט הוא נציג השמאל או עוין למתיישבים ביהודה ושומרון. הוא מתנהל על פי שיקול דעתו המשפטי, ולכן בשעה שהכנסת תשנה את כללי המשחק, המצב המשפטי שיונח בפני בית המשפט יהיה שונה והוא יוכל לבחון את פסיקתו מחדש. כמובן שמדינת ישראל תכבד את פסיקת בג”ץ.

“אגב, זו לא הפעם הראשונה וגם לא השניה שמצב משפטי משתנה לאחר פסיקת בית המשפט לאור חקיקה חדשה של הכנסת. אתן לכם דוגמא. לאחר חקיקת חוק יסוד חופש העיסוק, אמרו שופטי בג”ץ שעל פי המצב החוקי החדש הכנסת אינה מוסמכת לאסור ייבוא בשר טרף משום שהדבר פוגע בחופש העיסוק.

“ראש ממשלת הימין הקיצוני, יצחק רבין, הוביל את פסקת ההתגברות, והכנסת חוקקה מחדש את איסור ייבוא בשר טרף. אבל זה היה בזמן מממשלת שמאל. אז לא שמענו את הנהי והבכי על עקיפת בג”ץ. אגב, אהרון ברק, כשופט עליון, עודד את שינוי החקיקה. זה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות בחוק ההסדרה”.

לדבריה, “על פי המשנה, אדם שבנה את ביתו בקורות עץ שהתבררו כגזולים, יפצה את הבעלים בשווי קורותיו, ולא יהרוס את ביתו. זאת, על מנת ליצור איזון בין פיצוי הנפגע לבין גרימת נזק משמעותי.

“על פי חוק המקרקעין אדם שהקים את ביתו בתום לב במקרקעין לא מוסדרים, ובדיעבד התברר שאינו בעל המקרקעין, זכאי לרכוש את הקרקע במחיר מלא. במקרה שלנו, בו המדינה סייעה לכך, היש תום לב גדול מכך? מה שנכון בתוך הקו הירוק נכון גם מעבר לו. ההצעה בסך הכל שואפת לפתרון הצודק ביותר לכל הצדדים.

“אבל צדק, מוסר ותועלת זה לא מה שמחפשים בשמאל. מעולם זה לא מה שחיפשו בשמאל. יש שם, בשמאל, רעב להרוס. מנסים לעשות שימוש בבתי המשפט כדי לקבע עובדות מדיניות. לזה לא אתן יד. במקום להיות שותפים למפעל ההתיישבות, בחרתם לתקוע מקלות בגלגלים.

“אומר זאת בקול ברור: עם אינו יכול להיות כובש בארצו מולדתו. לאחר אלפי שנות גלות נוראית וחורבן לאומי, שבנו הביתה. ולא כדי לקבל הטפות צדקניות מאף אחד. אני רוצה לסיים במילותיו האלמותיות של שמעון החשמונאי, בעת ניסיון חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל לפני למעלה מאלפיים שנים: ‘לא ארץ נכריה לקחנו, ולא ברכוש נכרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה, ואנחנו כאשר הייתה לנו עת – השיבונו את נחלת אבותינו””.