הלקח שהפנמתי מהניצחון של טראמפ

מנחם זיגלבוים
|
י"א חשון התשע"ז / 12.11.2016 20:53
הרבה פעמים אנו פוחדים לבצע דברים שרצינו, אחרי שהכניסו לנו לראש “זה לא בשבילך”, “אתה לא תצליח”, “יגידו לך ‘לא'”, ועוד סיבות מגוונות שעוצרות אותנו מלהעז לשבור את המחסום ולפרוץ דרך • למה אנחנו כך?

כשרציתי פעם לבצע פרויקט מיוחד במינו, חבר טוב שהכיר את העניינים ואת האנשים, התחנן בפניי שארד מזה. “אין טעם שתתאמץ, כי זה לא יקרה”, קבע.

אמרתי לו שאם לא אנסה, כעצתו, התוצאה תהיה שלילית בוודאות, אבל אם בכל זאת אנסה, יש סיכוי של 50:50, ואם אתכונן היטב לפרויקט, יש סיכוי אפילו ל-75 אחוזי הצלחה.

הרבה פעמים אנו פוחדים לבצע דברים שרצינו, אחרי שהכניסו לנו לראש “זה לא בשבילך”, “אתה לא תצליח”, “יגידו לך ‘לא'”, ועוד סיבות מגוונות שעוצרות אותנו מלהעז לשבור את המחסום ולפרוץ דרך.

למה אנחנו כך?

או בגלל דרך חיים שהתחנכנו בה, או בגלל נסיבות החיים שלימדו אותנו את הגבולות.

החשש עצמו גורם לנו לא לנסות, וכך לדרוך במקום שלנו (במקרה הטוב).

לדונאלד טרמפ, למשל, אמרו מראש שיש מדינות שבאופן מסורתי מצביעות לדמוקרטים, וחבל על הזמן.

אבל הוא העז, והגיע לכל מקום, כינס המונים וטלטל גם מקומות שנחשבו ל”אבודים מראש”.

זה אחד הלקחים שאני הפנמתי מהניצחון שלו.

היום חל יום הזיכרון של רחל אמנו. חשבתי לעצמי, שדווקא בגלל שנקברה “מחוץ לתחום”, על “אם הדרך” ולא בחלקה המשפחתית המוגנת בחברון, הצליחה לקבל מהקב”ה את ההבטחה המופלאה “ושבו בנים לגבולם”.

כי כשמעזים לשנות, אפשר להגיע להצלחות שאחרים לא משיגים בדרך רגילה.

• מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי להצלחה ולמצוינות