ה’כימותרפיה’ שיכולה לרפא מסרטן השמאל

1.

שורות אלה נכתבות דקות ספורות לאחר פרסום ההודעה הראשונית על בחירתו של דונלד טראמפ כנשיא ה-45 של ארה”ב.

האיש שרק לפני שבוע, בטור זה כתבתי עד כמה אני מייחל לבחירתו, והאיש שרק לפני שבוע כתבתי כי אני לא מאמין שאכן ייבחר.

במהלך השבוע קיבלתי כמה תגובות שהייתה בהן יותר מהרמת גבה, מה לתקווה זו עושה? הרי מדובר באיש, שמאיפה שאינך מסתכל עליו, הוא מטורף, בלתי צפוי, ואדם בעייתי.

אני צריך להסביר את התמיכה הזו, כמו גם את אי האמון שלי כי אכן ייבחר, והתשובות לשתי השאלות הללו די כרוכות זו בזו.

2.

האנלוגיה הראשונה שעולה בדעתי היא מחלת הסרטן והמאבק כנגדה.

השמאל העולמי הוא כסרטן המתפשט במהירות, בערמומיות ובתחכום, הופך את העולם לחולה, ומכניס אותו לסכנה קיומית ממש.

לסרטן שהתפשט אין עדיין תרופה מוחלטת למרבה הצער (בניגוד לסרטן מקומי אותו ניתן להסיר ולרפא במהירות יחסית ), הדבר היחיד שהרפואה מצאה לסרטן מפושט, הוא טיפול כימותרפי שנלחם בסרטן.

כימותרפיה זה רעל. הרעל הזה הוא סכנה אמיתית. הוא מסכן אנשים בריאים, הוא גורם נזק לגוף של החולה, אך יחד עם זה הורג גם את הסרטן. רק רעל חריף במיוחד יכול לנצח מחלה מסוכנת ומתוחכמת כמו מחלת הסרטן.

3.

השמאל בונה תאים רעים ונלחם נגד התאים הבריאים. הוא הורס בשיטתיות את כל הדברים שמבטיחים עולם מתוקן, ובונה בשיטתיות את כל הדברים שהורסים עולם, הורסים את הנפש, את האדם, את ערכי  המשפחה, ויותר מכל, השמאל מסכן פיזית את העולם, מפני שהוא מעדיף את הרעים על הטובים, נותן לרעים זכויות ושולל אותם מהטובים, מחליש ככל שהוא יכול כל אלה האמורים להיות שליחים לשמור על העולם, ומחזק ומגן על כל אלה המצהירים בריש גלי כי הם מעוניינים להביא את העולם ויושביו אל סופו.

השמאל מסוכן מפני שהוא צבוע, ומפני שהצביעות שלו מתוחכמת. הוא משתמש בסיסמאות מאד פופולאריות ומקובלות כמו “שלום” “חופש ביטוי” “שוויון זכויות”, הבעיה שהוא משתמש בהן רק כאשר זה משתלם לו. למעשה, השמאל אכזרי ושוחר מלחמה באלה שהוא שונא ומתעב (כמו אנשים מאמינים, למשל), אין כמותו לסתום פיות למי שמשמיע דעות שאינן מוצאות חן בעיניו, והוא יפר ברגל גסה זכויות בסיסיות של יחידים וציבורים המסכנים את שלטונו.

השמאל מזוהה עם דמוקרטיה אך למעשה אין לו ולו גרם מהערך הזה. ההוכחה הכי פשוטה היא מדינת ישראל, שאזרחיה בוחרים מזה 30 שנה אנשי ימין להנהגה, אך בפועל מי ששולט בה הוא השמאל באמצעות מועצה דיקטטורית המונה 11 אנשי שמאל מובהקים שלא נבחרו על ידי איש, וממנים זה את זה. הם אלה השולטים שלטון ללא מצרים לא רק בעם אלא במנהיגיו הנבחרים.

4.   

לא שכחתי את טראמפ, אני רק בדרך להסביר את המחלה, כדי להסביר למה טיפוס כמוהו הוא התרופה היחידה.

ובכן, איך מצליח השמאל לשלוט למרות נחיתותו המספרית ולמרות שרוב הציבור מתעב את מסריו?

כל דיקטטור שולט ובאמצעות הפחדה והטלת אימה.

השמאל מצא דרך לעשות זאת בצורה הרבה יותר מתוחכמת, והיא נבנית באמצעות כלי חזק שמאז ומעולם שלט בעולם: התקשורת.

לכאורה, תשים מיקרופון מול כלי נשק, ברור שכלי הנשק ינצח. אך אם יש לך שליטה על האוחז בנשק, הוא יכוון אותו איך שאתה תחליט.

כוחה של התקשורת נובע מרצונם של בני האדם להיות מכובדים בעיני משפחתם וחבריהם ובעיני עצמם. פה זה מתחיל ופה זה נגמר.

התקשורת אינה יכולה לכלוא בנאדם, אך היא יכולה לשלוט על השופט שיחליט לכלוא אותו. שיהיה ברור: כליאה אינה מפחידה בני אדם כמו פגיעה אנושה בכבודם. ברגע שקיבלת את השליטה בתקשורת, אתה יכול להעביר כל החלטה שתרצה, לתקוף ולבייש את מי שלא יחשוב כמותך, ובוודאי את מי שלא יפעל כפי שאתה רוצה, והדבר הזה מהלך אימים על כל אדם מראש הממשלה עד אחרון האזרחים.

5.

ברגע שהתקשורת החליטה לתקוף מישהו, היא לא תאפשר לו להרים ראש וכל משפט שלו ייתקל באש צולבת של לעג ובוז עד שבני אדם יתביישו להזדהות עם האשם המותקף.

מצד שני יכולה התקשורת להגן ו”לאתרג” מי שהיא חפצה ביקרו, וכך הגענו למצב בו ראש ממשלת ישראל שנבחר בידי מיליוני אזרחים יהפוך לאזרח המושמץ ביותר בישראל כבר עשרים שנה  בעוד שופטי בית המשפט, שלא נבחרו בידי איש, לא תימתח עליהם אפילו ביקורת קלה ומי שיעז למתוח עליהם ביקורת יושמץ וייפגע קשות. לכן הם חזקים והנבחרים חלשים. זה הכל. כך שולטת התקשורת על מה שידובר, על מה שיעשה, על מי שיתמנה וכיצד יפעל לאחר התמנותו.

כשאתה סותם את הפה למישהו, ובוודאי כשאתה כובל את ידיו, הוא מרגיש בזה. כשאתה כובל ידיו וסותם את פיו של עם שלם, נוצר מעגל של אנרגיה שלילית בלתי רגילה, אך כל עוד אתה הוא זה ששולט על המיקרופון, המצלמה והעט יקרו שני דברים:

1. קולם של המתנגדים לא יישמע, לא חשוב כמה הם מונים.

2. מי שבכל זאת מצליח לצעוק חזק או חלילה  ל פ ע ו ל  כנגד השמאל, עלול להיפגע קשות, הוא ומשפחתו וכבודו. הוא גם יהיה סמל ואות לכל השאר להישמר על נפשם.

ועדיין אנשים רוצים שקולם יישמע, הם חולמים על מישהו שלא פוחד מהתקשורת, לא פוחד שיביישו אותו, לא פוחד שיבזו אותו. רק בנאדם כזה יוכל ללכת נגד התקשורת, לעשות שינויים משמעותיים בבית המשפט, לאסור בחוק לפעול כנגד ביטחון המדינה, ולשחרר את הדמוקרטיה מלפיתת החנק של השמאל.

אבל יש בעיה. איזה בן אדם לא פוחד שהתקשורת המשודרת, המצולמת והכתובה תפגע בו ובמשפחתו ותציג אותו כמושחת וכטיפש, וכאדם מסוכן ובעייתי?

בנאדם כזה חייב להיות מוזר ומשונה ואפילו קצת מטורף.

במילים אחרות: דונלד טראמפ.

6.

רק אדם שהוא יותר חוצפן מכל התקשורת כולה, רק מי שהוא חסר בושה, לא פוחד מהשמצות, לא מתחשב בשום כלל, מפרסם את מה שכולם מנסים להסתיר ואף מתגאה בזה. לא משיב להשמצות אלא מסכים עמם ומוסיף אליהם, לא עושה חשבון לא לתקשורת ולא לעם שבעיניו הוא אמור למצוא חן, אלא מזלזל בהם, משתלח בהם בלשון הכי לא תקינה – הוא הוא ה”כימותרפיה” היחידה היכולה לרפא את העולם החולה הזה, מסרטן השמאל שפשט בו.

כי אם פני הדור כפני הכלב, אז המנהיג חייב להיות הבולדוג הכי גדול ואימתני בסביבה!

7.

למרות שהבנתי זאת, לא האמנתי שטראמפ יצליח להיבחר.

היודעים אתם מדוע? כי גם האמנתי שכוחה של התקשורת עדיין חזק, והיא תצליח להשחיר את פניו של טראמפ בצורה שתאפיל על רצונם הטבעי של בני האדם לבטא את הלך רוחם מול דיקטטורת הפוליטיקל קורקט. האמנתי שהתקשורת תגרום לכל אלה שעובדים בשבילו להימנע מכך, מפחד שיבולע להם.

אבל כנראה שהשמאל הגדיש את הסאה. כמו שהוא עושה כאן, גם שם. עשרות מיליוני אזרחי ארה”ב סוף-סוף מצאו את האדם הזה. שאינו פוחד מביזוי ולא משיסוי ולא מצקצוקי עיניים ולא מהשמצות מפורשות.

התקווה שלי היא שטראמפ, המסוכן לכשעצמו, ימוטט את משטרת המחשבות ואת דיקטטורת “התקינות הפוליטית”, ומשזו תתמוטט שם היא גם תתמוטט כאן. ולאחר שיושג האיזון הזה יוכל העם האמריקני שיצא משבי שלטון השמאל וארגוני זכויות האדם, לבחור אחריו נשיא נורמלי.

• הטור מתפרסם היתד נאמן