ובעוד כל הפרשנים מתנצחים ומחפשים תשובות למציאות ההפוכה שנגזרה עליהם עם היבחרו של טראמפ לנשיא, בעוד הם שואלים את עצמם איך חשבו אחרת, איך האמינו בכל ליבם בדבר אחד, והנה נהיה דבר אחר –
בואו נחפש אנחנו את התשובה תחת הפנס שלנו.
ואפילו…
ואפילו כשהחרב החדה מונחת על הצוואר, ואפילו כשנראה שאין לאן לברוח, אפילו כשרע לנו ומר לנו ואיננו יודעים אנא לפנות – תמיד נזכור שהכול פתוח והפיך ונתון לשינויים.
ואפילו כשהניצחון בידינו, כשאנחנו מצליחים, כובשים, מאושרים, ניצבים על פסגת חיינו, תמיד נזכור שהכול פתוח, הפיך, נתון לשינויים.
איך ברגע קט התהפך לו הגלגל?
איך בין לילה השתנו היוצרות?
איך קרה שנבואות של מומחים אמרו דבר אחד והנה קרה דבר הפוך?
איך ייתכן שכולם נתנו לנו להבין שהכול ידוע מראש, והנה, התברר, ששום דבר לא ידוע?
•
אני חושבת שהבחירות באמריקה לא משאירות מקום לבחירה, אינן משאירות מקום לברירה. אינן מאפשרות מקום למסקנה אחרת.
כל כך ברור שיש מי שמנווט את העולם ומשחק בו כרצונו.
ברור שכל אלו שחשבו לרגע שהם יודעים מה קורה ומה יהיה – עומדים עכשיו אל מול האומה נכלמים, וזאת רק מכיוון שהם חשבו את עצמם לנביאים, למבינים, ליודעי כל.
יש מי שיודע הכול וזה לא אתם, לא אנחנו, גם לא אחרים. זה אותו אחד שיוצר הכול.
מי שיוצר הכול הוא זה שיחליט מה לעשות ביצירתו.
ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה – נמצא ה’ יתברך.
ולפעמים הוא לא בהסתרה כלל, אלא מחליט להתגלות אלינו דווקא מהמקום הרם ביותר בעולם.
כך, בגלוי, בפרהסיה, בקול גדול, ברעמים ובברקים, בחצוצרות וקול שופר:
“אנוכי ה’ אלוקיך!”