עד כמה התרחק ליפא שמלצר מהציבור החרדי? “אני שולח את ילדיי לחינוך מודרני”

מה עובר על הזמר ליפא שמלצר? בראיון שהעניק לעיתונאי צביקה קליין במגזין מוצ״ש של העיתון ‘מקור ראשון’, כאשר בתמונה הראשית המעטרת את הכתבה הכיפה שלו מתעופפת וראשו נותר גלוי ראש –  הוא מספר על השינויים באורח חייו.

הזמר ליפא שמלצר, פעם הזמר החסידי ליפא שמלצר, מי שכונה על ידי התקשורת האמריקנית כ”ליידי גאגא של המוזיקה היהודית” ו”אלביס פרסלי היהודי”, כבר מזמן יצא אל מחוץ לקונצנזוס החרדי.  החרדים בארצות הברית כבר לא מזמינים אותו לאירועים – וגם בישראל מתחילים להפנים שמשהו קרה.

“אני רגיל לזה שלא מבינים אותי בעולם החרדי ובמיוחד החסידי. בניגוד לעבר, זה כבר לא ממש מרגש אותי”, הוא אומר לקליין במשיכת כתף, באנגלית שמדי פעם נזרקות בה מילים ביידיש ובעברית.

ליפא שמלצר, בן  38 גדל בחסידות סקוור בעיירה החסידית ניו־סקוור שבמדינת ניו־יורק. הוא האח ה-11 במשפחה של 12 ילדים. לאחר נישואיו החל לעבוד כ”בדחן” בחתונות באזור, ולאחר ששמועות על האמן הצעיר עברו מפה לאוזן, החל להופיע כזמר בחתונות ובר־מצוות. לאורך השנים הוציא קרוב ל־15 אלבומים.

קליין מתאר את תחילת הראיון: “את שיחתנו קוטעת כוס מים שהושלכה לעברנו על ידי צעירים חרדים מגג בניין הישיבה. אני קופץ בבהלה, שמלצר כבר מבין שהוא אינו רצוי במקום. ‘אף פעם לא היה לך ריאיון כזה’, אני אומר לו, והוא עצמו מחייך ושולח מבט שפירושו: לא עשית מספיק שיעורי בית”.

שמלצר מדבר על ההבדלים בין הקהילות החרדיות בישראל ובארה”ב, וטוען כי בכל צד מרגישים שהצד השני פתוח וליברלי יותר. “בשנת 2008 בוטלה הופעתו של שמלצר בהיכל הספורט הניו־יורקי מדיסון סקוור גארדן היוקרתי בעקבות הוראה של רבנים שלא להגיע להופעותיו, בטענה שמדובר ב’ליצנות’. לדבריו, גם בישראל דבר כזה יכול היה להתרחש. ‘לי זה היה מאוד קשה. הרגשתי שטמנו לי פח'”.

המילה “פח” אך יוצאת מפיו, והנה עוד כוס מים נזרקה לעברם, הפעם ישירות על הראש של קליין. השניים עברו לשבת במקום שקט יותר.

קליין שאל את האיש והנצנצים איך אפשר להגדיר אותו.

“אני מקווה מאוד שלא תצליח להגדיר אותי”, הוא משיב ומדבר על הלבוש המוזר שלו: “אתמול הגעתי עם הבעקיטשע (מעיל חסידי) המנצנץ שלי לבית כנסת ברחביה שאגדיר אותו במונחים אמריקניים כ’ישיביש’, חרדי מודרני יחסית. רגע לפני שנכנסתי אמרתי לעצמי: ‘אני מקווה שאני לא גורם לאף אחד אי נוחות’, אבל אז תפסתי את עצמי וחשבתי – למה אני צריך להתלבט רק כי אני לבוש קצת אחרת? השאלה היא האם אני מתלבש אחרת, או שכולם פשוט לבושים אותו הדבר”.

קליין: בטח אומרים עליך שאתה כבר לא באמת חסידי: אתה מספר את הזקן, מתבטא בצורה לא קונבנציונלית, נפגש עם דמויות שהן לא בדיוק חרדיות.

“אז אולי אני לא חסיד לפי דעת החסידים של היום. הייתי לאחרונה בבית הכנסת של הבעל שם טוב – הוא היה אדם שרצה לעשות שינוי. פעם אמרתי שבקהילה החרדית לא מקבלים חינוך כללי, שזה חבל, הבעיה היא שגם לא מקבלים חינוך יהודי. לא מבינים למשל למה באמת התכוונו הבעל שם טוב ורבנים אחרים כמו הרמב”ם. גם לפני מאות שנים היו אנשים שנלחמו כדי שתהיה פתיחות גדולה יותר. אפשר להגיד שאני החסיד החדש”.

קליין מניח את האצבע על האבסורד: מי שממותג בתקשורת הכללית כאחד מ’גדולי הזמר החסידי’ לא יכול להופיע ברוב הקהילות החסידיות. “לרוב קהילות ה’שחור־לבן’ יש קושי לסגור הופעה שלי, למרות שאולי החסידים שלהן מעריצים אותי. בזמן האחרון אני יותר נוטה להופיע אצל המודרן אורתודוקס”.

גם ארבעת ילדיו של שמלצר לא מקבלים כבר את החינוך שהוא קיבל בבית אבא: הם לומדים בבתי ספר המשתייכים לזרם המודרן אורתודוקס, המקבילה האמריקנית לכיפות הסרוגות בישראל. “הרבה משפחות חסידיות התחילו לשלוח את ילדיהן לבתי ספר כאלה מפני שהן כמוני – מגיעות מרקע חסידי אבל רוצות חינוך כללי. יש שינויים גדולים מאוד כיום בעולם החסידי בארה”ב, הרי האינטרנט גרם לאנשים להיפתח, כיום אין דבר כזה שרב אומר משהו ורק על פיו יישק דבר. אני לא היחיד שמוביל את המגמה הזאת, אבל יש לי בה חלק”.

שמלצר מספר על בית הכנסת “איירמונט” שהקים, הנושא את שם העיירה בניו־ג’רזי שבה הוא מתגורר כיום, אבל שכח לספר שהוא כבר אינו פעיל על ידו.

“הייתי מאוד שנוי במחלוקת. זה לא סוד. היום אני יודע איך להתמודד עם זה, אבל באותה התקופה ללכת לבית כנסת עם אנשים מסוימים היה ממש מסוכן עבורי. הייתי בבית כנסת חסידי מוכר במאנסי, מישהו כיבד אותי להיות חזן, אבל באותו רגע מתפלל בקהל צעק: ‘אדם כמוהו יהיה חזן?’ מאוד נפגעתי. פסיכולוג בכיר אמר לי פעם – ‘אל תתבלבל בין יהודים ליהדות’. זה מסר שהעברתי לילדיי. יש יהדות ויש יהודים. יהדות היא דרך חיים, אבל בתוך הדרך הזאת יש הרבה אנשים שאוהבים לרדת על אחרים, ואנחנו לא שונים מאומות אחרות.

“הקש ששבר את גב הגמל היה שהלכתי לבית כנסת גדול אחרי התקרית של ביטול ההופעה שלי במדיסון סקוור גארדן, ואדם אחד אמר לי: ‘למרות שאני מקבל הרבה טלפונים עליך, אני אתן לך להתפלל כאן’. חשבתי לעצמי: מה, אתה תחליט אם אני יכול להתפלל? מה זה משנה, אני מתפלל לה’, זה עניין אישי”.

שמלצר מספר מה היה מיוחד בבית הכנסת שלו: “יש בתי כנסת אחרים שאומרים שכל אחד יכול לבוא, אבל כשאתה מגיע לשם בפועל, לא כל אחד יכול להיכנס. אצלי באמת כולם יכולים. נתתי למשל עלייה לאדם, שכן שלי, שלא שומר שבת. אמר לי אחד מהמתפללים במקום: ‘אני לא מתפלל אצלך יותר כי נתת עלייה למחלל שבת’. יש אלוקים של האנשים של ‘מה אנשים יגידו’ ויש את האלוקים האמיתי. אמרתי לו: ‘אם היית במדבר לא היה אכפת לך לתת לו עלייה, הבנאדם הזה מגיע מהקהילה שלנו והוא יעלה’.

“בית הכנסת שלי הוא מאוד יצירתי. ארון הקודש הוא בצורת נבל, יש זכוכיות עם איורים של מנהטן והכותל שמתחברים ביחד. בדיוק התקנתי אורות צבעוניים מתחלפים בכל מיני צבעים: כתום, צהוב, כחול, כך שכל פעם שאני רוצה אני יכול ליצור אווירה אחרת”.

אורתודוקסי? שואל קליין.

“כן, אבל השאלה היא מה אתה מגדיר אורתודוקסי. אני אפשרתי למשל לספר התורה להגיע לעזרת נשים, למדתי את זה מהמודרן אורתודוקס באוניברסיטת קולומביה. למה שלא יהיו חלק?”

ומה החלום שלו?

“החלום שלי הוא להתקין מסכי LCD על הקירות, שיהיו תמונות יפות של משה בתיבה, ששת ימי בראשית, תמונות של לימוד תורה. יגידו לי שזה אסור? אוכיח להם שהם טועים. אני רוצה שבית הכנסת שלי יהיה כמו הטיימס סקוור, שיראו תמונות יפות. אני רוצה גם שיהיו אייפדים במקום סידורים (-בימי חול), ככה אנשים לא יצטרכו לדפדף וידעו בדיוק באיזה חלק מהתפילה אני אוחז”.

מי הרב שלך? תוהה קליין.

“ה’, והאנשים שלו. אני מאמין בכוחות גבוהים, לא באלוהים החסידי. הרבי שלי הוא כולם. מכל אחד אני לומד”.

אז אני הרבי שלך? משגר קליין שאלה.

“אתה כעת גם הרבי שלי”.

במהלך הקיץ האחרון העלה שמלצר סרטון מפתיע נוסף, ובו הוא שר את השיר “אין לי ארץ אחרת” כשלצדו מנגנת לא אחרת מאשר קורין אלאל. את השיר הכה ישראלי הזה שר שמלצר בעברית עם מבטא חסידי, בשילוב מילים ביידיש.

קליין מברר למה קורין אלאל רק מנגנת ולא שרה.

“כי אני צריך לדעת את הגבולות שלי. אני יכול לומר ששירת נשים היא לא אישיו עבורי, אבל זה עלול לגרום לדחייה של אנשים. יש לי סוד יפה: אני לא הולך נגד ההלכה. צבעתי את הפאות, אז היו כאלה שאמרו שזה לבוש אישה. אבל זה לא נכון, זה עניין של סטייל. אני הולך על קו דק, לפעמים אולי נראה כלפי חוץ שאני לא בדיוק לפי ההלכה, אבל זה לא נכון”.

למה הפאות שלך בלונדיניות? שאל קליין את השאלה שמסקרנת רבים.

הנה ההסבר: “אתה שואל על הפייעס? למה יש פאות? כי התורה אומרת לא לגזוז אותן. אבל למה הן ארוכות? מפני הידור מצווה, שואו־אוף. אז אמרתי לעצמי שאם זה שואו־אוף אז עד הסוף: אצבע לבלונדיני! הרי את הסוכה מקשטים לשם הידור, בחתונה מתלבשים בבגדים יפים. שומרים את הדברים הכי יפים לשאבעס, אבל כשזה מגיע לפאות לא משקיעים. ה’ שם למעלה מספר לכולם: ‘יש גבר אחד שמהדר את המצווה הזאת של פאות, קוראים לו ליפא, הוא יכול להציל אתכם’. אמרתי לעצמי שאולי מחר אצבע אותן בכחול. אין לדעת”.