היום שביקרנו את אבא

זהו סוף תשרי. מזג האוויר נפלא, מושלם עבור המשפחה. זיכרונות הילדות היקרים שלי ביותר הם, טיול עם המשפחה. לא במקומות מפוארים או יקרים מידי, אלא בדרך כלל במשק חלב מקומי, נהר המיסיסיפי, או בפארק.

ההתרגשות היתה – להיות ביחד.

עכשיו שזה קרה שוב, זה הפך ליקר עבורנו. במיוחד ביום ההולדת של אבינו – שלום מרדכי הלוי, בכ”ח בתשרי.

ערכנו יחד יש ‘טיול’ משפחתי.

בחלומות הפרועים ביותר לא הייתי חושבת על יעד כזה. במקום ללכת עם אבי, הלכנו בתוך בית כלא ברמת אבטחה בינונית. זה היה יום המשפחה – יום שבו מרשים לילדך לבוא לבקר אותך.

הייתי נרגשת, וקטעי זיכרונות ילדות ומחשבות התרוצצו במוחי. חשבתי על ילדותם האבודה של אחי הצעירים.

היו בעיות ועיכובים בכניסה לחדר הביקורים, עד שהותר לנו להיכנס. ראינו אותו מעבר למחיצת זכוכית, וכל אחד מהילדים עשה סימנים על נייר כדי ‘לדבר’ עם אבא.

עמדנו ליד המחיצה, והרמתי בכל פעם ילד אחר כדי שהוא יראה אותו.

לבסוף הוא נכנס לחדר. דמעות זלגו מעיניו כשהוא צחק וחיבק כל ילד. כל מה שנשאר לי לדמיין, שהוא יוצא משערי הכלא.

בדיוק אז, הוא כאילו קרא את מחשבותיי. “זו רק טעימה קטנה ממה שיהיה בעזרת ה’, אמר.

הביטחון שלו היה כל כך חזק, שחשבנו לרגע שהוא חוזר איתנו הביתה.

היום, כ”ח תשרי, הוא יום ההולדת של אבא שלי. לפני שבע שנים חגגנו 50 שלו במהלך המשפט הנורא הזה.

ביום ההולדת מזלו של אדם גובר. אנא עשו כל מה שאפשר שמשפחתינו תוכל להתאחד! אנא עשו כל מה שאפשר כדי להפוך את החלום למציאות!

• פורסם באתר ‘רובשקין‘. תרגום לעברית: חב”ד און ליין