“פעם אנשים התקשו לוותר על טיסה בקו של אל על, אבל היום הקו הזה לניו יורק הפך לקזינו: לא בטוח שתטוס בזמן ולא בטוח שתטוס בכלל עם מטוס של חברת אל על. אם בכל זאת הצלחת לצאת פחות או יותר בזמן, ועל מטוס ישראלי – אתה מרגיש ממש בר-מזל”.
את התיאור הקשה הזה אומר לחרדים 10, בזעם לא מוסתר, ח’ ל’, סוכן נסיעות חרדי מוביל בירושלים.
לדבריו, אחד הכשלים המרכזיים של החברה: זמני הטיסה עשויים להשתנות ברגע האחרון, סדר ההושבה על המטוס משתבש, ומשפחות שאמורות היו לשבת ביחד, מוצאים את עצמן במקומות נפרדים.
“היות ובאל על אין לנוסע עם מי לדבר, אני זה שסופג כל הזמן את הטענות. איפה נשמע דבר כזה שמשפחה מוצאת את עצמה בכל הטיסה הארוכה הזו מפוזרת ברחבי המטוס, אחרי שסידרתי להם הושבה יחד”.
האנומליה הזו בתנאי השירות החלה לדברי סוכני הנסיעות כבר בחודש ינואר השנה. תלונות על מטוסים שהוחלפו, כאשר המטוס החלופי היה קטן מזה המקורי, החלו לזרום אל סוכני הנסיעות, לצד תלונות רבות אחרות.
“ביום חמישי האחרון הוחלף, כמה שעות לפני מועד ההמראה, המטוס של אל על שהיה אמור להמריא מניו-יורק לישראל בשעה 19:00 עבר לביצוע במטוס שנחכר מחברה פורטוגלית. לא צוות ולא טייסים של אל על. הכל מנוכר”, מספר סוכן.
“המטוס היה קטן מהמטוס המקורי ולכן מבלי לשאול נוסעים, העבירו אותם לטיסה של 20:30 – שעה וחצי מאוחר יותר”.
אלא שכאן לא נגמרה הסאגה: “לאחר כמה שעות, הטיסה שאמורה הייתה לצאת ביום חמישי בשעה 20:30 – בוטלה ונדחתה למוצאי שבת”. חשבתם שזהו? אז טעיתם. “הטיסה במוצאי שבת אמורה היתה לצאת ב-20.30, רק שאז הבינו אנשי הצוות שהנוסעים הדתיים לא יוכלו להספיק להגיע במוצאי שבת לשעה הנקובה והיא נדחתה שוב לשעה 21:30”.
הסוכן: “הנוסעים במחלקת התיירים שהועברו למטוס הפורטוגלי דווקא היו מרוצים יותר ממשהו אחד: המושבים מרווחים יותר מאשר באל על. אבל נוסעי מחלקת העסקים שהועברו, כבר לא יטוסו אל על בחיים”.
“אני מצטער על האנלוגיה, הכל במערך של אל על מתנהל בדיוק כמו גן ילדים. גנון”, מסכם אחד הסוכנים.
אל על: ההתרסקות
“מגאווה לאומית הפכה ‘אל על’ לחברה שנואה שמצטיינת באיחורים, בטיסות צ’ארטר מרגיזות ובשירות לקוחות חסר סבלנות. עד שהנהלת החברה תיישב את הסכסוך עם הטייסים היא עלולה לגלות שאת הסכסוך בינה לבין הנוסעים כבר אי אפשר לפתור”. את הדברים הללו כתב השבוע, בפוסט שזכה לצפיות רבות באתר מאקו, העיתונאי אביב לביא.
דבריו של לביא מופיעים על רקע הסכסוכים הבלתי נגמרים שבין ועד הטייסים של החברה לבין ההנהלה.
כך, למשל, לאחר שורה ארוכה של איחורי טיסות, רמזה ההנהלה שהכל בגלל העיצומים של הטייסים, הטייסים טענו שההנהלה משקרת במצח נחושה ומפילה עליהם את התכנון הלקוי של לוח הטיסות והתקלות הטכניות במטוסים.
מסתבר שלנוסעים נמאס, וההידרדרות בשירות פוגעת באל על – וגם מגובה בנתונים: באוגוסט היא דורגה כחברת התעופה המאחרת ביותר בעולם, עם איחור ממוצע של 45 דקות לטיסה ורק 37% מהטיסות שהמריאו במועד המתוכנן.
תלונות ללא הרף
גם דף הפייסבוק של החברה מופצץ בתלונות חריפות של נוסעים ממורמרים וזועמים.
הנה אחת מהן, שמגיעה דווקא מאשה שאמה היא סוכנת נסיעות: “בתור בת לסוכנת נסיעות, ואחת שטסה לא מעט מיילים אני סיימתי עם אל על! בטיסה האחרונה שלי מ-JFK לפני כשבועיים ישבתי על כיסא שבור (מודה ששמתי לב לזה רק לקראת הנחיתה) ומלוכלך בעטיפות שוקולד מסטיק ועוד… אני טסה לא מעט, ואני נשבעתי שאני יותר לא אטוס אתכם בחיים”.
נוסעת אחרת מציינת: “זו פשוט חוצפה ששילמנו תעריף תיירים פלוס בטיסה חזור מבודפשט ביום שלישי האחרון במחיר גבוה מאוד, ומה שקיבלנו זה מטוס של travel service צפוף מאוד וללא שירות העונה על המחיר ששולם. אני דורשת פיצוי”.
וגולש אחר פשוט מציע: “תבדקו שלא דחו לכם את הטיסה חזור ושתקבלו את המקום ששילמתם עליו מראש במטוס, כי לפעמים זה קורה”.
כבר לא המאמי הלאומי
כפי שמציין לביא, במשך הרבה שנים ‘אל על’ הצליחה לגעת בסנטימנט ישראלי רחב, גאווה של מדינה קטנה וצעירה שהצליחה להעמיד חברת תעופה מכובדת, שלא נפלה ממתחרות ותיקות בעולם.
לא מעט ישראלים הסכימו לשלם מחיר גבוה יותר על טיסה כחול לבן, לאחר שחשה כי היא מסמלת את עוצמתה של ישראל.
נוסעים אחרים רצו בפשטות להרגיש ‘הכי בבית’, כמו הסיסמא של החברה, שמחו לקבל שירות מדוברי עברית, ונתנו אימון בשירותי הביטחון הקפדניים של החברה.
אלא שכעת, הם חשים שהאימון שניתן על ידם נוצל, והם לא מקבלים תמורה הוגנת בעד מה שנתנו הם.
מחברת אל על נמסרה לחרדים 10 התגובה הבאה: “עיצומים גורמים לשיבושים. הנהלת החברה עושה ככל יכולתה שהטיסות ייצאו ליעדן בלוז המתוכנן. לאור המצב הנהלת החברה עושה ככל יכולתה למצוא פתרונות כדי שכל הטיסות לכל היעדים יתבצעו”.