איזו ‘השתדלות’ עושים אצל ריבלין ולמה פרוש נטש • טור פוליטי

הבכיר מהעבודה לא הבין: למה החרדים לא תומכים בפואד • התחשבנויות קטנות של ח"כים • מדוע מאיר פרוש המריא לחו"ל • והאם מוסד הנשיאות רלוונטי או לא • איך קרה שההצבעה הפעם חוצה מפלגות • והאם מה שיכריע בסוף את המערכה תהיה חשיפת המלשין על חבריו
י"א סיון התשע"ד / 08.06.2014 21:18

001  ביום שני לפני שבוע פגשתי במזנון הח”כים את אחד מבכירי מפלגת ‘העבודה’.

על צלחת מרק, כשהוא מנגב מעת לעת את פיו, ניסה להבין: “למה החרדים לא תומכים בפואד? זה יכול היה להיות מהלך מנצח מול נתניהו. פואד לא היה נותן לו להרכיב את הממשלה הבאה”.

בשלב זה הסביר לי כיצד הנשיא חיים הרצוג היה זה שהוביל להצבת שמעון פרס בראשות הממשלה בשנת 1984.

ניסיתי לשאול אותו על מצב בריאותו של פואד. רק דקות אחדות קודם לכן הבטתי בו ארוכות, במהלך ישיבת סיעת העבודה, והוא לא היה נראה, לשון המעטה, בשיא בריאותו.

“והרבנים אצלכם כן צעירים?” – השיב לי. “ובכלל, פואד הרי ‘נשרף’ אצל יש עתיד רק כי לא תמך בחוק הגיוס, אז איך יתכן שהחרדים יתמכו בו?”

הרבה היגיון היה מאחורי דבריו. איחוד כוחות חרדי יכול היה להקנות למפלגות החרדיות סוג של עוצמה. אבל כשח”כ יעקב ליצמן חותם (על דעת עצמו ורבו) לח”כ רובי ריבלין, וח”כ מאיר פרוש נוטש את הארץ בדרכו לחתונה במונסי (על דעת המקום ועל דעת הקהל), לך תבנה איחוד במפלגות החרדיות.

כך או כך, מאז ועד היום זרמו הרבה מים בברזי במזנון הכנסת, ופואד – כבר לא.

002

באותו יום שני נכנסתי אל חדרו של רובי ריבלין.

מצאתי שם שאון תואם ערב בחירות. אפילו בעלה המסור של מנהלת הלשכה, רבקה רביץ, סגן ראש עיריית ביתר עילית יצחק רביץ – היה שם בפעולה.

שוחחנו, ניסינו לשרטט תרחישים, ובין לבין ניסיתי ללכוד אותם בעדשת המצלמה הסלולרית שלי. הם לא ממש התלהבו, אבל זבי דולינסקי, היועץ הפוליטי, הצליח להשחיל משפט או שניים.

איך הלחץ שבוע לפני? התעניינתי. הוא, כמו תמיד, השיב בחיוך. “איזה לחץ? הכל נקבע בא’ בתשרי, צריך לעשות רק השתדלות…”

פרט על ההשתדלות הזו קצת יותר – ביקשתי.

“נו, אני משתדל לעשות הכול כדי שרבקה רביץ תהיה מנהלת לשכת בית הנשיא…” – השיב.

פעם היו הח”כים החרדיים אומרים עליה שהיא הח”כ הנוסף של יהדות התורה. היום, לפני ההצבעה, הנמנים על ה’דגל’ מתלבטים. נציג שלומי אמונים קם ועזב את הארץ. נותרו לו לפליטה רק החסידים (שיש להם אדמו”ר).

 

003

ביום חמישי התכנסה סיעת ש”ס במטה המפלגה בהר חוצבים. באופן רשמי, כדי לשמוע את דעת החברים במי יש לתמוך, ולהעביר את ההמלצות למועצת חכמי התורה. באופן מעשי, כפי שסיפר אחר-כך אחד מהחברים, שלא לציטוט בשמו כמובן, למי אכפת מה אנחנו חושבים…

ואולי זו הסיבה שהנטייה של יו”ר המפלגה אריה דרעי היא לאפשר חופש הצבעה. מדוע להטיל משמעת סיעתית ולגלות לאחר מכן שיש מי שהפרו אותה? ההיגיון אומר, שעדיף שלא לומר דבר שאינו נשמע.

הערב יערוך נשיא ‘המועצת’, חכם שלום כהן, התייעצות עם שאר חברי מועצת חכמי התורה, שיעלו ויבואו לחתונת בתו של אריה דרעי, אך הצפי הוא כי תישמר המלצת היו”ר: חופש הצבעה.

בחלל מרחפת אגדה לפיה בין הסיבוב הראשון לשני תינתן הוראה גורפת למי להצביע. גורמים במפלגה טוענים, כי מדובר בדברי הבל. וכי נניח שלאחר הסיבוב הראשון יראו כולם למי הסיכויים הגבוהים יותר – מה הטעם לתת הוראה להצביע לו? רק כדי לרשום על שמה של ש”ס בטאבו את התמיכה בנשיא המכהן?

ממה נפשך: אם מדובר בנשיא שש”ס לא ממש תמכה בו לכל אורך הדרך (ריבלין, לדוגמה), הוא אינו טיפש ויזכור לה זאת, גם אם ‘תעלה על הגל’ לקראת הסיבוב השני.

אבל גם אם תמכה בו – תמיד יהיו ח”כים בודדים שיש להם חברות עם מועמד אחר, ולא ינטשו אותו גם כשסיכוייו לזכות לא יהיו מזהירים. נטילת ריזיקה בפליטת פה של ח”כ מש”ס שיאמר ‘”צבעתי שלא לפי הוראת הבוס”, אינה משתלמת. בטח אינה חכמה.

 

004

לח”כים עצמם יש בטן מלאה והתחשבנויות קטנות – מה שמשפיע על הצבעתם.

אחד מהם תינה בפניי כיצד במהלך כהונתו של רובי ריבלין כיו”ר, נהג לפגוע בו בהזדמנויות שונות. אולי לא נהגת כראוי במליאה? – ניסיתי לשאול.

“ואם לא התנהגתי לפי הכללים פה ושם, ככה מתנהגים? אין כבוד?”  השיב בשאלה, כמו יהודי טוב. צודק או לא, הבטן המלאה מכעס לא תניח לו להצביע עבור ריבלין – תהיה ההוראה אשר תהיה.

ח”כ יעקב מרגי, לעומתו (היחיד שאינו מסתתר מאחורי הצבעתו), העניק את מילתו לדליה איציק, ולא סביר להניח שיפר אותה בשל הוראה כזו או אחרת.

השאלה הגדולה היא מה יקרה באם מועצת החכמים היא שתנחית הוראה לפני ההצבעה השניה (לא סביר שזה יקרה). אין זה סוד שלחלק מהחברים בסיעה יש טענות על אופן צירופו של הגאון רבי דוד יוסף ל’מועצת’ (במחטף, לטענתם), כך שמן הסתם הם יטענו כי הרוב של ב’מועצת’ אינו רוב אמיתי (אם הגר”ע יוסף זצ”ל היה רוצה שבנו דוד יהיה חלק מ’המועצת’ – היה עושה זאת בחייו, הם טוענים).

אז לכל מי שחשב שרק יהדות התורה אינה מסוגלת להתאחד מאחורי מועמד  – גם אצל האחות הגדולה המצב לא הרבה יותר מרנין.

 

005

ברקע הימנעותו של ח”כ מאיר פרוש מהצבעה בבחירות לנשיאות עומדת, בין היתר, חולשתו של בית הנשיא. איך הגדיר ‘המבשר’ בעיתון סוף השבוע? אז “שר האנרגיה של דרום קוריאה מגיע לביקור.. או שר הדואר מונצואלה.. ילדים נדכאים ממטולה ובת ים באים לקטוף שושנים בבוסתן הנשיא”.

ואני, רק שאלה.

האם במוסד כה בלתי רלוונטי טרח פרוש עצמו, כשהוא מלווה בידידו משכבר הימים יעקב ליצמן, להתייצב ערב חוק הגיוס, כדי להתחנן על נפש הציבור החרדי?

ועוד שאלה.

אם המוסד חסר השפעה, מדוע טרח פרוש להצביע למועמד הקודם? לא חבל על הזמן והטירחה?!

מאיר פרוש

006

רלוונטי או לא, הרבה נזקים יכולים לצנוח עלינו מכיוון בית הנשיא.

הנה רק דוגמה מהימים האחרונים: הידעתם שנשיא המדינה חוגג ממש היום את סיום כהונתו בוותיקן, שם הוא משתתף באירוע קריאה לשלום, המתקיים בגינת הוותיקן, כאשר באירוע משתתפים האפיפיות וגם אבו מאזן.

באירוע קוראים פסוקי שלום מהתנ”ך, הנוצרים קוראים פסוקי שלום מהברית החדשה, והמוסלמים פסוקי שלום מהקוראן.

לתפארת מדינת ישראל.

לזכותו של הנשיא צריך לציין שנענה לבקשת הראשל”צ הגר”י יוסף באשר לאופי הביקור: הרב יוסף ביקש ממנו להשתדל שלא לעמוד בתוך הוותיקן, אלא שהאירוע יתקיים מחוצה לו, בגינת הוותיקן, במקום שאינו מכיל מוטיבים דתיים.

 

007

כבר היו דברים מעולם, ונשיאים השפיעו במדינת ישראל.

היה זה בעת שהציע ראש הממשלה דוד בן גוריון לשלוח גדוד של חטיבת גבעתי להתערב במלחמה בקוריאה. האמריקנים לחצו, בן גוריון תמך, אבל הממשלה החליטה להתכנס אצל הנשיא דאז חיים ויצמן – מה שהביא לשלילת היוזמה.

כך היה כאשר הנשיא יצחק נבון כפה על ראש הממשלה מנחם בגין ז”ל לכונן ועדת החקירה הממלכתית לחקירת אירועי סברה ושתילה, ואיים כי באם לא תקום – יתפטר.

במבט לאחור, הוועדה הזו היא ששמה קץ לשלטונו של בגין.

האם לא הנשיא שמעון פרס הוא שעצר ועוצר את ראש הממשלה בנימין נתניהו מלתקוף באיראן? רבים סבורים כי אכן כך הדבר.

 

008

מה שמעניין הפעם הוא, שההצבעה חוצה מפלגות ושמאל-ימין.

דליה איציק, לדוגמה, מגיעה ממחנה השמאל (העבודה, ובהמשך ‘קדימה’), אך מצביעיה כוללים גם את יו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן והאישה החזקה בסיעתו, ח”כ פאינה קירשנבאום.

או רובי ריבלין, עבורו יצביעו ח”כים מהמפלגות הערביות, מחד, אבל גם חברי סיעת ‘הבית היהודי’, מאידך.

העיתונאי ארי שביט מהארץ הבהיר כי “ריבלין יהיה מועמד של ארץ ישראל” ולא מועמד של מדינת ישראל, כי הוא יגן על מפעל ההתנחלויות בו הוא מאמין, וכי הוא “מתכון לאסון”.

“עצם הבחירה של איש ארץ ישראל השלמה לנשיא תגרום לישראל נזק מדיני כבד”, קובע שביט.

אז איך זה מסתדר עם הצבעתם של ח”כים בסיעות הערביות? לבחירות לנשיאות התשע”ד הפתרונים.

 

009

פחות מיומיים לבחירות והתחושה היא שעד לרגע האחרון שום דבר אינו סגור. בעוד המועמדים מזדרזים לפרסם הצהרות הון (אל תרחמו עליהם, איש מהם אינו זקוק לנדבות), לרבים יש תחושה כי איפהשהו במהלך השעות הבאות, ועד לרגע היוודע שמו של המועמד/ת המנצח/ת, יחידת להב 443 עוד יכולה לומר את דברה.

אלא שיש עוד אפשרות, עליה לא רבים חושבים. אם וכאשר, במהלך היומיים הקרובים, תתברר זהות מי שהלשין על חבריו למרוץ, ישנה אפשרות שחברי הכנסת יענישו אותו מאחורי הפרגוד.

אז נכון שכל אחד מהם יצקצק בלשונו וידבר גבוהה כמה חשוב לבער שחיתות מן הארץ, אבל בסתר ליבם, חלק גדול מהם מעדיפים שכביסה מלוכלכת תתכבס פנימה והרחק מעיני הציבור, התקשורת, והלהב.

שמו של המדליף/פה, אם ייצא לאוויר העולם, עלול להפוך לשם שיוזכר לשמצה.

אל תתפלאו אם זה מה שיכריע את הבחירות עלינו לטובה (או לרעה).

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    סתם מרכלים כי דליה איציק היא המדליפה
    09/06/2014 10:45
    יעקב יחזקאל
  1. כולם מרכלים ברשעות כי דליה איציק היא העומדת מאחורי הסיכול הממוקד שעשו לפואד וזה לא נכון.
    שניהם עיראקים ושניהם שייכים לשמאל.
    אבל בכל זאת ממשיכים ברשעות להאשים אותה.
    והכי גרוע זה שמאמינים לרכילות הזאת.