למה ערך הרבי טיש עם ה’טיליפ’, ומי קיבל את הכיבודים של ראש הקהל

אלפי חסידי סאטמר חגגו בצל האדמו”ר שהגיע מקרית יואל אל שכונת ויליאמסבורג – לשלושת ימי החג האחרונים: הושענה רבה, שמיני עצרת ושמחת תורה.

כשעה אחרי צאת השבת הגיע האדמו”ר לבית המדרש הגדול של סאטמר בווילאמסבורג, לקריאת ‘משנה תורה’, שנמשכה עד 12 בלילה. אחר כך התקיים ‘טיש’ לכבוד האושפיזין בסוכה הגדולה. בשל הקור העז ששרר בניו יורק, ערך האדמו”ר את הטיש כשהוא לבוש עם ה”טיליפ”.
בשעה 3 לפנות בוקר התחילו באמירת ספר תהלים.

בהושענה רבה בבוקר ערך האדמו”ר את התפילות, אמירת ההלל, ונענועים ואמירת ההושענות עד שעה לפני כניסת החג. בשמיני עצרת בלילה התקיימו ההקפות ואחר כך נערך הטיש עד אור הבוקר.

בשונה מבכל שנה, ביום שמיני עצרת אמר האדמו”ר את תפילת “יזכור” כשהוא לבוש בקיטל לבן.

עקב החשש מאלפי החסידים שיוצאים בעת אמירת ‘יזכור’ וחוזרים אחר כך, וכדי למנוע אסון כמו בלוויה של הגר”ש וואזנר זצ”ל, הכריזו על הפסקה של רבע שעה לפני אמירת ‘יזכור’ ולאחריה, והאדמו”ר לא יצא בין יזכור לתפילת גשם.

בשמחת תורה הגיע האדמו”ר בחצות הלילה לתפילת ערבית וההקפות.

השנה, אחרי פטירתו הטראגית של הראש הקהל הנגיד רבי יצחק רוזנברג ז”ל, שהתפלל בכל שנה תפילת ערבית בשמחת תורה לפני העמוד, האדמו”ר כיבד את הגה”צ רבי משה פרידמן, הדיין של סאטמר בבורו פארק, להתפלל לפני התיבה. ההקפות נמשכו עד אור הבוקר.

ביום שמחת תורה עלו אלפי החסידים לפני התפילה לתורה, ועריכת ההקפות נמשכה עד השקיעה.

לפני ההקפה השישית עלה האדמו”ר על הבימה ונשא דברים נגד שימוש בכלים הטכנלוגים, ואמר כי “לפני הריקוד עם התורה בהקפה השישית, הרומזת ליוסף, חייבים לקבל החלטה להתנתק כליל מכל הקבוצות למיניהם בכל צורה שהיא, ורק ככה נוכל לקבל את התורה באמת”.

אחרי השקיעה הגיע האדמו”ר לקריאת פרשת וזאת הברכה. האדמו”ר עלה לחתן תורה וסיום התורה כנהוג. את ‘חתן בראשית’, אותו קיבל בכל שנה ראש הקהל ז”ל, העביר האדמו”ר השנה לאחיו – הנגיד רבי אברהם יהודה רוזנבערג.

כשעה אחרי צאת החג הגיעו אלפי חסידים ל’טיש נעילת החג’ בהיכל ביהמ”ד הגדול, עד השעות הקטנות של הלילה.

אחרי תפילת מעריב והבדלה, יצאו החסידים לרחוב קנט, ליד ביהמ”ד, כדי  לקבל את ברכת האדמו”ר לקראת ימי החורף.

האדמו”ר יצא אל המרפסת ובירך את הקהל – אנשים, נשים וטף.