שתי פרשות שנחשפו בעבר כפרשות חמורות – ושתי הפרשות התאדו: פרשת אשכנזי ופרשת רנואל פישר והפרקליטה.
בשתי הפרשיות בכירי הפרשנים הסבירו לנו כי אם אפילו עשרה אחוז ממה שסופר נכון – זאת רעידת אדמה.
האמנם?
השבוע הוגש נגד בועז הר-פז כתב אישום. שש שנים של סחבת, אך בפועל הפרשה נמרחה עד למצב שכל האשמים האחרים ברחו מאשמה, למרות שהמעשים שלהם היו ברמה של פוטש ועד שיבוש הליכי חקירה.
אך המערכת שמרה על החביבים שלה, וכך אשכנזי וחבורת המעריצים שלו יצאו מבלי לעמוד לדין. העיקר שאת ה-ש.ג העמידו לדין.
המפסיד הגדול השבוע מהגשת כתב האישום הוא גבי אשכנזי. הפרשה מתעוררת מחדש ואופק התקווה הלבנה מתרחק.
יש פה כמה סוגיות להתעכב עליהן:
הפרשה שבעטייה עומד הרפז לדין היא סרח עודף של אשכנזי. הוא אמנם לא עומד לדין, כי כפי שידוע היו פה הרבה חומרים שלא נחקרו לעומק. ובתקופה שהיו פרסומים על הפרשה, אין ספק שאשכנזי נפגע. במקביל, הוא היה בתקופת צינון, וכך ככל שעבר הזמן, כך אהבת העם התרחקה ממנו ואופציית הנהגת המדינה התרחקה לא פחות.
כאשר אשכנזי נוקה לפני כשנה מכתב אישום, נראה היה כי הוא חוזר למסלול ההנהגה, אך השבוע מתברר כי שני פרמטרים מעיבים על עתיד אשכנזי: משפטו של הרפז, מה שיציף את המסמכים והקלטות והציבור ייחשף שוב לאווירת הפוטש שהייתה בלשכת אשכנזי, וכמה עיתונאים שהיו בסוד התהליכים. כל התהליך הזה מרחיק את אשכנזי מתנהגת המדינה.
אך יותר מהמשפט של הרפז, מעיב על אשכנזי פרשת העוקץ של חברת שמן. שם יש טענות שאשכנזי, לכאורה, שכנע משקיעים להשקיע בחברה שהייתה בתהליך קריסה. זאת הכותרת מדה מרקר: ‘הטעיית משקיעים חמורה: אושרה תביעה ייצוגית נגד גבי אשכנזי’. במרכז התביעה, בסך 65 מיליון שקל, טענה להטעיה ואי גילוי מידע מהותי לציבור על ידי שמן ומנהליה.
בית המשפט חייב את שמן, אשכנזי והמנכ”ל לשעבר יוסי לוי לשלם למגיש התביעה, עו”ד יוגב חלפון, שכר טרחה ראשוני של 150 אלף שקל.
היה וכאשר הפרשה תתבהר ואם נכונות הטענות, אשכנזי יצטרך להפנים כי הדרך להנהגה נסגרה.
לכן, אין ספק כי השבוע הזה הוא הקשה ביותר לאשכנזי.
לאן נעלמה התנועה לאיכות השלטון?
בפרשת השחיתות בפרקליטות, שוב אנו עדים כי גורמים בפרקליטות פשוט מרחו את החקירה הזאת, עד כדי שרעידת האדמה שהייתה צריכה להיות הפכה לרעידה במיטת מים. וחמור יותר: יכול להיות שיש כאלה שהם בכלא, רק בגלל שלא בחרו בפישר כעורך דין.
ההרגשה היא שיש פה כאוס, בעולם שרצינו לחשוב שהצדק נר לרגליו.
מה שמעניין הוא: לאן נעלמה שרת המשפטים? היה צפוי שבהתנהגות שכזאת שקד תקים ועדת חקירה לצורת התנהלות הפרקליטות. לאן נעלמה התקשורת שמוכנה לתת לפרשה כזאת להיעלם? לאן נעלמה התנועה לאיכות השלטון? כיצד פרשה כזאת של שחיתות בפרקליטות לא הופכת להיות מהלך מרכזי של התנועה לאיכות השלטון?
כן, אם יש צורך רציני, אז זה לבצע בדיקה מקיפה כדי להחזיר את אמון העם במוסדות האלה.
ניר ברקת שופך כסף
רבים טענו כי ניר ברקת מתנהל בליכוד בצורה לא הוגנת: הוא משקיע כספים ומנהל קמפיין בחירות, כאשר הוא מנצל לקונה בחוק שכל זמן שהוא לא מודיע על התמודדות – זה לא נחשב כהוצאה.
לכן, בשנה האחרונה הוציא ברקת מאות אלפי שקלים, ויש המדברים על כך כי רק בשנה האחרונה ניר ברקת עבר את המיליון שקלים.
אך מה שמדהים הוא שניר הצליח לקבל הכרה רק במערכות קיימות, כאשר הוא הזמין לסיורים חברי סניפים מכל הארץ.
למשל, ברקת הזמין את סניף רמת גן: פעם את הקבוצה של רווח ופעם את הקבוצה של דוידי. שתי הקבוצות משויכות לשרים. האם אותם אלו שהגיעו לטיול של ניר יתמכו בו? הרי ברגע שרווח ראה שניר ברקת הזמין את דוידי, הוא כבר ‘יראה’ לניר.
השבוע התברר כי בייאושו, היות שהוא לא מצליח לפקוד את הכמויות שהוא הצהיר שיפקוד, וזאת למרות מערכת פרסום וטלמרקטינג שהוא מפעיל – פונה ניר למתפקדים שיתפקדו, ואנשים מטעמו מדגישים: לא חייבים להצביע ליכוד. תתפקדו רק כדי לחזק את ההשפעה של ניר. כל זה פורסם בערוץ 2 השבוע.
כאשר שואלים את קטי שטרית, ראש המטה שלו בליכוד, כמה מתפקדים פקדתם? – היא אומרת בחיוך של דבש: “זה סוד”.
כל מי שמכיר את תהליכי המפקדים יודע כי מי שחלש שומר על סודיות במפקד שלו, ומי שחזק מכריז על המפקד שלו וגם מוכיח את המפקד.
אז קטי, חיוך בדבש עובד על ניר. לא בליכוד.
איך החזקים מציגים מפקדים? דוגמא: ח”כ דוד ביטן הכריז כי יגיע ל-10 אלף מתפקדים בתחילת הקדנציה. עד עכשיו פקד ששת אלפים חדשים ויש לו עוד כארבעת אלפים מלפני הבחירות.
ההערכות לגבי חיים כץ שביחד יש לו יותר מ-12 אלף מתפקדים; הקבוצה החרדית בירושלים יש לה מפקד חדש של ששת אלפים מתפקדים. עם המפקד הקודם, ההערכה היא שהם עומדים על שמונת אלפים מתפקדים.
מתפקדי ‘הקבלה’ היו באזור 9000 מתפקדים. היום הם נמצאים בהערכה על 5000 מתפקדים.
ניר ברקת במפקד הכושל שלו לא עבר את האלפיים. לכן בחודשים האחרונים אנשיו מתבזים ומצהירים שהם בונים על תמיכה בקולות החופשיים.
• הטור פורסם בליכודניק