“יצר מסמך שקרי”: אישום חמור נגד בועז הרפז בגלל זיוף ‘מסמך גלנט’

חיים טוויל
|
כ"ה תשרי התשע"ז / 27.10.2016 10:44
הפרקליטות הגישה כתב אישום לבית משפט השלום בת”א נגד בועז הרפז בגין קבלת דבר במרמה וזיוף בכוונה לקבל דבר במרמה • כתב האישום מייחס להרפז את זיוף המסמך שנודע בשם “מסמך גלנט”, וזאת במטרה להוכיח את אמיתותם של שקרים שסיפר לרמטכ”ל גבי אשכנזי

הפרקליטות הגישה הבוקר (חמישי) כתב אישום לבית המשפט השלום בתל אביב נגד בועז הרפז בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ושיבוש מהלכי משפט.

על פי כתב האישום, הנאשם הכיר את רא”ל (במיל’) גבי אשכנזי במסגרת שירותם הצבאי המשותף, ובין השניים התקיימו קשרים ידידותיים ומקצועיים, הן באופן ישיר והן באמצעות מקורבי אשכנזי – רעייתו רונית, ועוזר הרמטכ”ל דאז ארז וינר.

במהלך כהונתו כרמטכ”ל, החלה מתיחות בין אשכנזי ומקורביו לבין שר הביטחון אהוד ברק ואנשי לשכתו, ובראשם ראש המטה יוני קורן.

חברת “EURO RSCG ISRAEL”, שעל בעליה נמנים אייל ארד וליאור חורב, עסקה בתקופה הרלוונטית במתן שירותי ייעוץ תקשורתי לגופים ציבוריים ומסחריים, לרבות בייעוץ לבכירי הפוליטיקאים בישראל.

באותה עת, נתפס האלוף יואב גלנט בעיני אשכנזי, כמועמד המועדף על שר הביטחון לתפקיד הרמטכ”ל, והנאשם ידע כי אפשרות מינויו של גלנט לתפקיד הייתה לצנינים בעיני אשכנזי.

במועדים שונים במהלך אפריל 2010, סיפר הנאשם, בכזב, לאשכנזי ולוינר, כי נחשף למסמך המגולל תוכנית שתכליתה פגיעה באשכנזי והאדרת שמו של גלנט, שנעשה על ידי יוני קורן, ארד, חורב ואנשים נוספים, שהנאשם ובני שיחו כינו “פורום החווה 2”.

הנאשם אמר לשניים כי יעביר לידיהם את המסמך ואף קבע עם וינר מועדים להעברת המסמך לידיו, אך לא עשה כן.

כדי לבסס את המידע הכוזב ולעמוד בדיבורו, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה ליצור מסמך שקרי, המדמה בכזב מעורבות חיצונית-אזרחית בהליך מינוי הרמטכ”ל, ולפיו גלנט, או מי מאנשי שלומו, משתמשים בשירותיה של חברת EURO לקבלת ייעוץ תדמיתי-אסטרטגי, לצורך קידום מועמדותו של גלנט לתפקיד הרמטכ”ל.

ב- 4.5.10 נפגש הנאשם עם אייל ארד במשרדו בתואנה כי הוא מייצג פוליטיקאי איטלקי וביקש ממנו להכין הצעה לקמפיין בחירות עבורו. למחרת, העביר ארד במייל הצעה הנושאת את לוגו החברה.

לצורך עשיית המסמך המזויף, בדה הנאשם תוכנית אסטרטגית המתייחסת, בין היתר, לקידום מינויו של גלנט לתפקיד הרמטכ”ל ה-20 ולפגיעה במעמדם של אשכנזי ומתמודדים נוספים לתפקיד, והעלה אותה על נייר הלוגו של חברת EURO באופן הנחזה להיות חלק מתוכנית שהגתה החברה.

הנאשם מסר את המסמך המזויף לוינר כדי שיעבירו לאשכנזי, תוך שאמר לוינר כי קיבל את המסמך מעובדת של חברת EURO, וזאת כדי להסתיר את דבר הזיוף ולשוות אמינות למקורו.

בהסתמכו על המצג הכוזב שהציג הנאשם בפני וינר, הציג אשכנזי במועדים שונים את המסמך המזויף בפני קצינים בכירים, שנמנו עם המועמדים לתפקיד הרמטכ”ל, וכן שוחח עם ראש הממשלה ועם שר הביטחון על אודות פגמים בהליך המינוי, כפי שאלה נדמו בעיניו, נוכח המצג הכוזב והמסמך המזויף.

כמו כן, בהסתמכו על המצג הכוזב, מסר וינר העתק מהמסמך המזויף לאחרים שהעבירוהו לידי עיתונאי ערוץ 2, אשר פרסם אותו ב’אולפן שישי’, תחת הכותרת “הקרב על הרמטכ”לות – מסמך עם לוגו משרדו של אייל ארד מגבש אסטרטגיה למינוי גלנט”, בצירוף תגובתו של חורב ולפיה המסמך מזויף.

ב-8.8.10 הגיש ארד תלונה במשטרת ישראל על זיוף המסמך ונפתחה חקירה.

בו ביום, בעקבות הפרסום, נוכח תכניו, החשדות אשר לאותנטיות שלו ולזהות יוצריו, הורה היועץ המשפטי לממשלה על השהיית הליך מינוי הרמטכ”ל ה-20. לאחר שנודע לנאשם על הפרסום וכדי להכשיל חקירה פלילית, הוציא טכנאי מחשבים לבקשתו את הדיסק הקשיח והזכרונות ממחשבו והתקין במקומם חדשים.

יצוין, כי כבר בשנת 2011 התגבשה נגד הנאשם תשתית ראייתית כמי שזייף את המסמך, ובעקבות זאת נערך לו שימוע. אלא שבעקבות היבטים אחרים שעלו במהלך החקירה, החל הליך ביקורת מורכב וממושך שהתנהל על ידי מבקר המדינה דאז עד לשנת 2013.

בעקבות המלצות מבקר המדינה, ובכללם דברים שאמר הנאשם בהליך הביקורת, החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז על הרחבת החקירה. במסגרת החקירה המורחבת נחקרו, בין היתר, חשד לפיו היו מעורבים נוספים במעשה הזיוף וחשד שזיוף המסמך או השימוש בו היו חלק מהתנהלות עבריינית כוללת, בה היו מעורבים גורמים נוספים.

בשל כך, לא היה מנוס מדחיית מועד הגשת כתב האישום נגד הנאשם עד לסיום החקירה וגיבוש החלטות בה.

החלטת היועץ המשפטי לממשלה באשר לכלל החשדות שנחקרו פורסמה בתחילת שנת 2016 וניתקה לחלוטין בין החשדות השונים שנבדקו לבין מעשה הזיוף והשימוש במסמך.

למרות חלוף הזמן מאז גובש כתב האישום נגד הנאשם, לאור חומרת העבירות, הקשרן ונזקן, ולאחר שמוצה הליך השלמת השימוע שהתקיים בחודשים שלאחר פרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט כי קיים עדיין עניין ציבורי רב בהגשת כתב האישום נגד הרפז.