כולם מצטערים על מה שקרה לפואד • באמת נראה לכם?

למה בעצם כולם כל כך מצטערים ופניהם כל כך נוגות?

איציק שמולי, אקס המחאה החברתית, הוציא הודעה:

מאמציי לשכנע את פואד לנסות ולהוביל מהלך לדחיית הבחירות עלו בתוהו והוא אמר לי שלנגד עיניו משימה גדולה יותר כרגע: לנקות את שמו הטוב. קיבלתי את זה בצער – מדובר באיש שנתן את כל חייו למדינה ואני מאחל לו שיצליח להפריך במהרה את כל הסיפור הזה. אני מקווה שהיועמ”ש ייתן תשובה לגבי התזמון של הבדיקה – ארבעה ימים לפני הבחירות; הרי פואד גר בביתו כבר שנה ויכול היה לבדוק זאת הרבה קודם ולמנוע את המבוכה מכולם. עדיין לא החלטתי למי אתן את קולי בבחירות, כל האופציות על הפרק כולל הימנעות בהצבעה.

שמולי, אם כן, מאיים עלינו שיימנע בהצבעה בגלל העוול הנורא שנעשה לפואד. מה העוול? שחשפו שהוא קיבל מיליוני שקלים מטייקון, שיש לו עסקים בישראל, לרכישת פנטהאוז’ ביפו? זה מטורף. בעבר כבר פרסמתי ששמולי עצמו השתית חלק נכבד ממימון הקמפיין שלו על בעל הון בשם אבי ביתן, שמממן מכללות בארץ, שהוא ומקורביו תרמו משהו כמו 45 אלף שקלים מהקמפיין של שמולי. לכאורה, שמולי היה אמור להתרחק מקשר ידידותי מדי עם ביתן. הרי ביתן נזקק לקולו והשפעתו בעת שהיה לפני כן חבר המועצה להשכלה גבוהה (כנציג הסטודנטים), אבל כנראה שרגישותו לנושאים האלה לא הייתה בראש סדר היום אצל שמולי אז וגם לא עכשיו.

פרופסור דניאל שכטמן, שהצליח בקמפיין מתוחכם להרוס לעצמו את הדימוי של חתן פרס נובל (לפחות בקרב חברי הכנסת, שרבים מהם יצאו מזועזעים מהמגע איתו), אמר שיש לו הרבה אמפטיה לפואד. למה יש לו אמפטיה? כשתופסים חשוד בקבלת שוחד, מה שמרגישים זו אמפטיה? השופטת בדימוס, דליה דורנר, שאני מאוד מעריך, הזכירה לנו שעומדת לפואד חזקת החפות. נכון, לא אמרנו שהוא אשם, אבל מה עם איזו אמירה ערכית של נשיאת מועצת העיתונות על כך שאדם שאישר שקיבל מאות אלפי דולרים מאיש עסקים ישראלי (הלוואה…), לא אמור להיות האזרח מספר 1?

אידלשטיין, הפכת לחמיצר?

יו”ר הכנסת רמז בראיון ל”מטה” עם נדב פרי שאולי אחד המועמדים או המועמדות עומד מאחורי המידע המסעיר שמתגלה על המועמדים. וואלה? אדלשטיין, כנראה, הפך לסוג של חמיצר. אם אתה יודע משהו, אדוני היו”ר, אולי תגלה לנו ותפסיק עם הרמזים? ובכלל, מאיפה הגיעה יוזמת אדלשטיין ההזויה לדחות את הבחירות? מה זה אמור לתת? זמן לגלות את היד הנעלמה הזאת, שמוציאה מתלוננות נגד סילבן והעברות כספים לפואד (אם יש כזאת יד נעלמה, היא זכאית לפרס ישראל)?

עוד יותר מדהים – יו”ר העבודה, יצחק בוז’י הרצוג, תמך ביוזמה הסופר מוזרה הזאת. צריך לדחות את הבחירות, הוא אמר לסיעתו, כדי לאפשר לנו זמן לגבש מועמד מוסכם לאופוזיציה.

תגידו, האנשים האלה לקחו משהו, או שיש איזו קומבינה שאנחנו לא מבינים? מי מפריע לך לגבש מועמד מוסכם ב-48 השעות שנותרו? שב עם דרעי, זהבה גלאון, ליצמן, גפני, טיבי והשאר וגבש לך מועמד. הרי בוז’י יודע שאין סרט כזה שהאופוזיציה תתגבש עכשיו סביב מועמד, בשביל מה לדחות?

אני שומע את הצער המזויף והמלאכותי על מה שקרה לפואד ושואל את עצמי – איפה האיש ההגון שיגיד, מה פתאום מפלגת העבודה תמכה מלכתחילה בפואד? למי זו הפתעה שקשריו עם אנשי הון לא ממש נקיים? איפה הפוליטיקאי שישבח את היועץ המשפטי לממשלה ורשויות אכיפת החוק, שהעזו והציפו את זה עכשיו, במקום למתוח עליהם ביקורת א-לה שמולי? בהקשר הזה אי אפשר שלא להגיד מילה טובה על שלי יחימוביץ’, שבאומץ הודיעה שלא תתמוך בפואד, כשכול סיעתה שותקת במבוכה.

דליה איציק נוהגת תמיד בשיחות סגורות לעודד אנשים לצאת כנגד שחיתות של אחרים. היא עצמה מעולם לא נתפסה באמירה כזאת נגד פוליטיקאים עמיתים. מה פתאום, השתגעתם, הם חברים שלה, היא לא יכולה לעשות להם את זה. היא מסתפקת בלעודד אחרים לעשות את זה. טוב, לפחות שתסביר איך הגיעה לדירה ב”גן העיר”, האם קיבלה שם הנחה והאם נכונה טענת אלדד יניב שיש לה גם דירה שלישית בירושלים, כי למיטב זכרוני בעשרות השנים האחרונות היא חיה על משכורת ציבורית.

 מתוך האתר של רביב דרוקר