ראש כולל, די להצקת האברכים

א.

בני משפחתו של הרב “ראש הכולל” הביטו בהערצה רבה באביהם. הן ידוע לכל צאצא הנכנס למשפחה הברוכה כי שעות אלו של שבת לאחר החמין בהם נצפה האב יושב על שולחן השבת, נטול ספר קודש או חומש לידו ורק קמטי מצחו החרושים מעידים כי עודנו בין החיים – מוקדשות כל כולם למחשבות כנות זכות ואמיתיות כיצד להרבות את כבוד התורה בעולם ובכולל החשוב שבראשותו בפרט.

קצוות פראק הקטיפה אותו נהג אבי המשפחה ללבוש גם בסעודת השבת למען יראו וייראו, ולמען הסר ספק היכן ראש השולחן והיכן זנבו, החלו להתבדר במשב רוח המזגן המרכזי ונתנו למעמד החשוב משנה תוקף.

לפתע התעורר הרב משרעפי הקודש העביר את אצבעותיו על פאותיו המכובדות בתנועות סרוק אחוריות כבקי ורגיל וקרא “מסעודה,את הקינוח!”.

בני הבית נשמו לרווחה. אווירת הלחץ התורנית השתחררה. אות היא כי מוחו של האב הבריק שוב והחל ממחר בבוקר יזכו אברכי הכולל המכובד שבראשותו ללמוד עוד פרק בהבנת האמרה החשובה “יגעת- ורק אחר כך מצאת, תאמין”.

 ב.

רבי שמעון ספר שוב ושוב את המטבעות הבודדות שנותרו בכיסו. 52 שקלים. שקל אחד לא יותר. מוחו המבריק האחוז תדיר בחישובי השיטות המובאות בקצות החושן בעניין חזקה דמעיקרא, הרפה לרגע ממסלולו התורני והחל מחשב מחירן של תבניות ביצים ואריזות מטרנה.

באמצע החישוב כבר ידע שאין בכיסו את הסכום הנדרש לחיות. ברירה לא הייתה לו והוא העדיף להתחייב לחזור בעל פה על שיעורו הכללי של ראש הכולל באזני רעייתו במשך חודש ימים. במעשה זה יגדיל את הכנסותיו בעוד 13 דולר חודשיים ויוכל אולי להכניס אוכל מזין לפיו של ילדו הרעב. רק בעיה אחת קטנה העיבה כעת על מוחו, כיצד יוכל לשלב התחייבות זו עם התחייבותו המוקדמת בעניין לימוד משניות בקול בביתו בשעת ארוחת הערב.

 ג.

דורינו דור דעה, זכה למה שלא זכו ראשונים ואחרונים תנאים ואמוראים. רק בתקופתינו ישנם ראשי כוללים המחרפים נפשם בנכר מכתתים רגליהם ועומדים מול דלת ועוד דלת הנטרקת בפניהם פעם אחר פעם וכל זאת אך ורק להרבות תורה בישראל.

רק בתקופתינו זו ישנם מסגרות לימוד לאברכים הנותנים מקום להתמקצע בתורת הרבנות ללא תשלום מצד האברך אלא אדרבה מתוך מלגה חודשית מכובדת הניתנת על ידי תומכי תורה לראש הכולל במסעותיו.

בתי מדרשותיהם של שם ועבר ושל הלל ושמאי יכולים רק להתגאות בשדרוג המוסדות אותם הגו הם ושכמותיהם. העובדה שאדם מן הישוב יכול להתנתק מהוויות העולם ולעסוק אך ורק בתורה הקדושה ולא לגווע חלילה ברעב. וכן העובדה כי מעמד אברכי הכוללים עומד יציב וקיים איתן ומוצלח בכל קנה מידה עולמית. מקנה זכויות של ממש לראשי הכוללים באשר הם. אין ספק כי בגן העדן מקומם מובטח לצידם של גדולי עולם מדורות קודמים.

אשריכם תלמידי חכמים!

 ד.

אלא, שבכל מקום של קדושה שם נתפסת הזוהמה.

לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר אנשים רפי שכל, נטולי מעמד חברתי, ומובטלים ללא מעמד מוכר ומוצדק בביטוח הלאומי, שהחליטו לעשות מעשה ולעלות על העגלה הנוסעת משל היו רגל רביעית במרכבה, ולחבל בקדשי ישראל.

ובמה דברים אמורים? אותה קבוצה של חסרי תעסוקה ראו את מצוקות האברכים, קלטו את מערך חובותיהם והחליטו להכנס לנישה הכל כך רגישה של פת האברך, ושם לכונן את רבנותם. מבלי להכליל כמובן, ניתן לקבוע כי מצוקת הכוללים וגזירות ביטול הבטחת ההכנסה לאברכים, יצרו תקן של ראש כולל מזן חדש – כזה המשתרר על אברכיו, רק בזכות העובדה כי הוא זה שאוחז בפנקס השיקים אליו נשואות עיניהם העייפות של האברכים בהם נלחמים השלטונות בחדשים האחרונים.

זהו מצב מחפיר.

לא יתכן כי עשרות ומאות אברכי חמד צדיקים ויראים יהיו נתונים לשיגעונותיו החולפים של היושב בראש אך ורק כי פנקס השקים מצוי בידו. לו ידעו התורמים כי העומד מולם סובל בצורה חריפה מ”תסמונת האשה המוכה” ויוציא בעתיד הקרוב את כל תסכוליו מהעבר הרחוק על תלמידי החכמים הסרים בלית כל ברירה למרותו. לו ידעו- מיד היו חוסכים שקליהם ודולריהם לכיסם.

יודגש, אין כאן ביקורת חלילה על המושג “שמירת סדרים” שיסודו בהררי קודש. יש כאן תמיהה על חוקים הזויים ומחוצפים הממיתים את האברכים לא רק באהלה של תורה. לא די להם בהצקותיו של אליקים רובינשטיין, עד שבאתם להוסיף עליהם כללים אותם לא הכרנו?

ואתם, אם תראו אברכים עומדים ליד הנטלות וממתינים. דעו, הם בכולל “אשר יצר מניין” שיוסיף למשכורתם העלובה עוד מאה שקלים לטיטולים.