חג הסוכות. מה זה בעצם? כולנו יוצאים החוצה, עוזבים את הבית, וכל עם ישראל מוצא את עצמו מחוץ לבית.
ולא רק בארץ ישראל, בכל העולם כולו. בכל דור ודור.
למעשה, עם ישראל כבר 40 שנה היה חי בסוכות. כשיצא ממצרים וענני הכבוד ליוו אותו. אז, כשעם ישראל יוצא, לא יודעים מי עשיר ומי עני, מי חכם יותר ומי חכם פחות, כולם יוצאים החוצה.
סוכות מלמד אותנו לא רק על עזיבת חומריות והתקרבות אל ה’ יתברך, אלא למעשה החג אפילו מתחיל כשהוא נגמר.
יש לנו את שבעת האושפיזין: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף הצדיק, דוד – כל אחד מהם בא ללמד אותנו משהו. התמודדות עם משהו.
למעשה, כל יהודי הוא בחזקת סוכה נודדת של ממש. לא משנה אם אתה ביפן או בצרפת, אם אתה בזימבבואה או בארה”ב או בתל אביב או בטבריה – כל אחד מאיתנו, מכל מקום בעולם, יכול להתקרב אל ה’ יתברך.
וכמו שאומר הרבי מקוצק: מי שאינו את המקום בכל מקום, לא רואה אותו בשום מקום. כי למעשה הסוכה היא סמל לאמונה. אנחנו עוזבים את החומריות, אנחנו מוציאים את מיטב הכלים כפי שכתוב בהלכה, יוצאים החוצה באמונה שלמה.
אם כן אני מאחלת לכל אחד ואחת מאיתנו שיהיה לנו חג סוכות שמח, שנלמד לקחת מהחג הזה את כל האנרגיות המקסימות שהוא מוציא מאיתנו.
אני מאחלת לכולנו לא רק חג שמח, אלא אחרי החג מסתיים להתחיל אותו מחדש, ולקיים בכל יהודי ויהודי את הסוכה הנודדת שלו.