כשאמה של ר’, צעירה בת כ-20 ממרכז הארץ, פנתה ליד לאחים היא היתה אובדת עצות.
ר’ נולדה וגדלה בסביבה דתית ביישוב מרכזי במרכז הארץ, למדה במסגרות דתית, ולפני כשנה נוצר קשר בינה ובין צעיר ערבי, עד שבחודשים האחרונים עברה להתגורר עמו באחד הכפרים באזור הצפון. על פניו דומה היה המקרה של ר’ למקרים רבים שמתקבלים, למרבה הצער, חדשות לבקרים בארגון הפעילים יד לאחים.
“לפני כחודש”, סיפרו השבוע ביד לאחים, “פנתה אלינו אמה של ר’ בבקשה לעזרה. כשמעבר לרצון שלה לסיים את הקשר של השניים, היא ביקשה מאיתנו גם הדרכת הורים על מנת לדעת כיצד להתמודד עם בת צעירה שנפלה לתוך סיטואציה כזו ולהעניק לה כלים על מנת שתוכל לתמוך בה ולהעלותה על דרך המלך”.
במשך תקופה ארוכה ניסו גורמי מקצוע ביד לאחים, יחד עם אמה של ר’, לנסות ולשכנע אותה לסיים את הקשר, כל זאת מבלי שאף אחד במשפחתה יודע על כך. הניסיונות לדבר על לבה של ר’ עלו בתוהו.
“בשלב מסוים”, מספרת יעל, עוזרת סוציאלית בכירה ביד לאחים, “קיבלנו עזרה מכיוון בלתי צפוי כלל. ביום אחד הודיעה לנו ר’ שהיא מסכימה לבוא ולהיפגש עמנו. כשניסינו לברר בעדינות מה גרם למפנה בעמדה העיקשת, היא סיפרה לנו כי הערבי שעמו היא בקשר ואשר עברה להתגורר עמו בכפר הערבי הוא שיעץ לה לפנות ליד לאחים.
“האמת היא”, ממשיכה העובדת הסוציאלית של יד לאחים, “שדי נדהמנו לשמוע על התפתחות כה בלתי צפויה. וכאן בא תורה של ר’ להסביר לנו את הרקע”.
כך סיפרה ר’ בפגישה המפתיעה: “כילד סבל בן זוגי הערבי מאלימות במשפחה ומהסביבה הערבית שבה גדל. בתקופה האחרונה הוא החל להביע דאגה בכל פעם שדיברנו על עתידם של הילדים שייוולדו לנו. הייתי משוכנעת שהוא ירצה שנגדל את הילדים בבית שלנו שהוא בעצם בתוך ביתה של משפחתו הערבית, יחד עם כל החמולה, אבל הוא חושש מאוד מאחר והוא זוכר כיצד הוא גדל כילד וכמה הוא סבל. מה גם שילדיו שנחשבים יהודים יכולים לסבול על הרקע הזה שבעתיים.
“הוא אמר לי שהוא שמע על גוף ישראלי בשם יד לאחים שמסייע לבנות ונשים כמוני ושכדאי לפנות אליהם ולבקש עזרה בקשר לחינוכם וגידולם של הילדים שלנו. הוא אמר שבדק ומצא שלערבים אין סוג כזה של עזרה או עמותה שיכולה להגיש סיוע בנושא הזה והיות ויש לו טראומה מכך כדאי מאוד להקדים את המאוחר”.
ביד לאחים אמרו השבוע כי אמנם מדובר מקרה יוצא דופן, אם כי בעבר היו פניות של ערבים לארגון, אולם לא על ידי אחד מגיבורי הקשר וכי ללא ספק מדובר בתפנית מעניינת ומרגשת.
“אפשר לומר שגם הצד השני לא מאושר מקשרים של יהודיות ובני מיעוטים. הם מבינים את אי ההתאמה והמורכבות הכרוכה בקשר מפוקפק הזה.
“כיום”, מציינים ביד לאחים, “אנו מלווים את ר’ בסיוע מקצועי ורגשי וכן את אמה שביקשה לקבל כלים נוספים ויש לנו סיבות טובות לצפות לבשורות טובות משמעותיות”.