“אין אצל החרדים אחריות, סדר, משמעת חברתית ועצמית, היררכיה, דין וחשבון” – מי לדעתכם יכול לצאת בקביעה מקטרגת ומתריסה שכזו.
בעצם אל תנסו לנחש כי לא תגיעו אליו. הוא לא כזה ‘מאן דאמר’ אבל כשמישהו מוכן להטיל במגזר שלם דופי שכזה, ולהשחיר את פני החרדים, גם אם הוא רק עוזר אישי של רב ראשי, הוא מקבל במה מרכזית בגיליון ראש השנה של ‘הארץ’.
במאמר נוטף שנאה ודעות מקובעות, אם כי לא קדומות מדי, שכן הכותב מעיד על עצמו שהוא בוגר מערכת החינוך הממלכתית, אפילו לא ממלכתית דתית, ובודאי לא חרדית שהוא מתיימר להציג אותה לקוראי ‘הארץ’ – תוקף אבינועם קוצ’ר, עוזרו האישי הקרוב של רבה הראשי של ירושלים, הגאון רבי אריה שטרן, את מערכת החינוך החרדית.
למי שמתעניין ב’דעותיו’, הוא סבור שלא אי לימוד למודי ליבה במוסדות החינוך החרדים הם שורש בעיית שילובם של החרדים, אלא “העובדה שעול האחריות הוסר מעליו של כל גבר חרדי כשהיה תלמיד בישיבה הקטנה ובישיבה הגדולה.
“כשמגיעים מאוחר לתפילה או לסדר”, טוען קוצ’ר, “מה קורה? קצת הטפת מוסר במקרה הטוב, או שום דבר בדרך כלל, גם עם הישנות המקרה. כשהולכים לישון מאוחר, כשנעדרים ימים שלמים מהישיבה, כשלא נבחנים, לא ממש נענשים. אין תוצאות למעשים הפחות טובים, למעט אולי הטפות מוסר קטנות”.
קוצ’ר צודק. לא ניתן לתפוס אותו בשקר כשהוא טוען במאמרו, שחור על גבי לבן, שבחינוך הממלכתי, שהוא בוגר שלו, כל אלה אינם קיימים. אין איחורים לתפילה, אין איחורים לסדר לימוד הגמרא, אין בריחה ממבחנים במקצועות התורה ואף פעם לא נעדרים שם מה’ישיבה’.
שקר אין כאן אבל טפשות ורשעות, יש ויש.
“כשכל מעשה חורג מהסדר הטוב יכול להיפתר בשיחת טלפון עם ההורים, בתרומה, או בטלפון מהדוד של אמא שהוא ר”מ (רב מלמד) [-הבורות בסוגריים לפתיחת ראשי תיבות ר”מ היא במקור] בישיבה מוכרת, ראש כולל קטן או עוזר של חבר מועצה דתית כלשהי, אין זה משנה מה עשית וכמה חמור היה המעשה העיקר הקשרים” – ממשיך הקטגור בתיאוריו הבדויים.
כמי שמחשיב עצמו כמומחה לחינוך הציבור החרדי, הוא משיא עצה לשר החינוך לשעבר שי פירון ולשר המכהן נפתלי בנט: “גם אם שרי החינוך חובשי הכיפה בממשלות האחרונות – שי פירון ונפתלי בנט ודומיהם, חושבים שלימודי ליבה הם מה שנחוץ לחרדים כדי להשתלב, לא שם קבור הכלב. כדי לחיות בצורה מוצלחת בחברה הישראלית והמערבית, צריך בעיקר לדעת לשאת באחריות”.
• הרשימה פורסמה בעיתון מרכז ‘העניינים’